שנה גודל טקסט א   א   א

מאמרי ראש הישיבה > פרשיות השבוע > ספר בראשית > פרשת בראשית - ארץ ישראל הראשונה בחשיבות
פרשת בראשית - ארץ ישראל הראשונה בחשיבות

עשיר אחד חזר מביקור בארץ ישראל ובא אל רבו, רבי ישראל מרוּז'ין. שאל אותו הרבי, האם מצאה ארץ-ישראל חן בעיניו. ענה העשיר בשפה רפה, כאומר – לאו דווקא. סיפר לו הרבי: "גביר אחד השיא את כל בנותיו לתלמידי חכמים, אך עבור בתו האחרונה לא מצא חתן תלמיד חכם ונאלץ להשיאה לאדם פשוט משום שחשש שתישאר רווקה זקנה. לפני שנערכה הפגישה בין החתן והכלה, ביקש הגביר מבתו שתתקשט ותתייפה כדי שתמצא חן בעיניו.
השיבה הבת ואמרה: 'אחיותיי צריכות היו להתקשט כיוון שנישאו לתלמידי חכמים. אבל עבור בחור פשוט כזה אהיה יפה גם בבגדיי אלה'".
סיים רבי ישראל ואמר: "כך גם ארץ ישראל – לעיני היודעים את ערכה ומעלתה היא מתקשטת ומתגלית בכל הדרה, אך אין היא עושה כך לעיני אנשים פשוטים. מפניהם היא מסתתרת, והם אינם רואים אותה כלל".

רבי ישראל מייסד חסידות רוז'ין היה ידוע בהנהגתו המלכותית ובגינוני עשירות, למרות שהרבי עצמו היה נוהג בצניעות. למשל, הרבי נהג ללכת בנעלים מצופות זהב אך ללא סוליה וכך כשהלך בחורף על השלג, בצבצו סימני דם על השלג מרוב פצעי הקור שהיו מנת חלקו. גדולי האדמורי"ם והרבנים למדו, שרבי ישראל כוונתו הייתה גבוהה ביותר ומתוך צדקותו הרבה חשב להביא את החסידות להרגלי הנהגה מלכותיים וכל זאת כהכנה לקראת הייעוד האמתי להביא לכינון מלכות ישראל בארץ ישראל.

אחד האירועים המפורסמים שאירעו לרבי ישראל מרוז'ין היה השלכתו לכלא על ידי הצאר ניקולאי כתוצאה מעלילה. ומה הייתה העלילה? כביכול הרבי רוצה להיות מלך ולמרוד במלכות הצאר. כמובן שהצאר טעה בגדול בכוונתו. הנהגת המלכות שלו לא באה ממקום שרוצה למרוד בצאר ולהיות מלך במקומו, אלא להכין את עם ישראל לקראת חיי מדינה וממלכה, שחסרו לו כל-כך הרבה דורות, ותכליתם להגיע כמובן לארץ ישראל. ואכן, צדיקי בית רוז'ין ידועים כתומכים נלהבים בישוב הארץ, להלכה ולמעשה. אחת הדוגמאות הבולטות היא הקמת בית הכנסת 'תפארת ישראל' במאה ה-19 ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים על ידי שליחיו של הרבי, אשר העביר בידם כסף רב לבניית בית הכנסת שנקרא גם ניסן ב"ק על-שם אותו עסקן שעסק רבות בבניית בית הכנסת.

את אחת השאלות המפורסמות על כך שהתורה נפתחת בסיפור בראשית ולא במצוות שניתנו לעם ישראל, מביא רש"י הראשון על החומש:

"אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל [את] התורה, אלא (שמות י"ב, ב') מ'החודש הזה לכם', שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? - משום (תהלים קי"א, ו') 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים', שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (בראשית א', א').

ועל דברי רש"י אלו הקשה הרמב"ן, שלכאורה קושיית רבי יצחק אינה במקומה, שהרי יש צורך גדול מאוד להביא את סיפור הבריאה, כי זה שורש האמונה שהעולם אינו קדמון אלא נברא על ידי בורא עולם - וזה לשונו:

"ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלוקים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל".

אולם, הרמב"ן משיב מיד, כי את שורש האמונה לא משיגים על ידי סיפור הבריאה כפי שהתורה מספרת אותו, שהרי רב הנסתר על הגלוי במה שהתורה מתארת את בריאת העולם, ואם כן חוזרת שאלת רבי יצחק למקומה, מדוע לא התחילו ישר עם מצוות התורה ועם המצווה הראשונה 'קידוש החודש'.

מסביר הרמב"ן את תשובתו של רבי יצחק עצמו, מדוע הובא סיפור הבריאה - זאת כדי להזהיר את עם ישראל, שאם יחטא לא יוכל לרשת את הארץ משום שלא ראוי לכך, וז"ל:

"...ונתן רבי יצחק טעם לזה, כי התחילה התורה בבראשית ברא אלוקים וסיפור כל ענין היצירה עד בריאת אדם, ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו, וגן עדן שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה נעשה מכון לשבתו, עד שגירש אותו חטאו משם, ואנשי דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו, והצדיק בהם לבדו נמלט הוא ובניו, וזרעם חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות, ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם. אם כן, ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט האלוקים בארץ מעולם. וכל שכן המסופר בכתוב, כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם (להלן ט כז), ואינו ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב, אבל יירשוה עבדי ה' זרע אוהבו, כעניין שכתוב (תהלים קה מד) 'וייתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו'. כלומר, שגירש משם מורדיו, והשכין בו עובדיו, שידעו כי בעבודתו ינחלוה, ואם יחטאו לו תקיא אותם הארץ, כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם".

על פי הסיפור שהבאנו בתחילת מאמרנו על רבי ישראל האדמו"ר מרוז'ין ואהבתו הגדולה לארץ ישראל, נראה לעניות דעתי להוסיף טעם נוסף, מדוע פתחה התורה בסיפור הבריאה. לדעת רבי יצחק, התורה פתחה בדבר שהוא החשוב ביותר לעם היהודי וללא תשתית זו עם-ישראל אינו יכול לבטא את עצמו, את כישרונותיו ואת רוחו. ארץ-ישראל היא היסוד של האומה העברית, לא רק בגלל המצוות התלויות בארץ. לכן, לדעת רבי יצחק לא שייך לפתוח במצוות פרטיות כאלו ואחרות טרם שהודענו קבל-עם-ועולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל וכך הקב"ה החליט. זה לא עניין של בטחון, לא של ארץ יפה ולא בגלל שום דבר ריאלי, אלא רק משום שעיני הקב"ה בה מראשית שנה ועד אחרית שנה. לכן פתחה התורה בדבר הכי חשוב לעם ישראל - ארץ ישראל - וכמאמר הגמרא:

"ת"ר: לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה" (כתובות ק"י:).

לפני מספר שנים כתבנו במאמרנו על דברי רבי יצחק, שעיקר דבריו מכוונים פנימה להגיד לעמו, לחזק בהם את המחויבות והאמונה בצדקת הדרך. לטובת הקוראים ולאור רלוונטיות הדברים גם לימינו, אביא את סוף המאמר בנושא:

"אך נותרה בלבי עדיין שאלה שמתחזקת דווקא בימינו בוויכוח ובמלחמה על ארץ ישראל, וכי התשובה שתאמר לאומות העולם , שהקב"ה הוא 'בעל-הבית' של העולם והוא יקבע מה שייך לכל עם, זו תשובה שתשכנע אותם? האם אין כאן מידה של תמימות ונאיביות? וכי זו תסיר את טענת 'לסטים אתם'? 'כובשים אתם'?

ונראה לומר את מה ששמעתי מרבותי , שאכן איננו בטוחים שנצליח לשכנע את אומות העולם בטענה שארץ-ישראל ניתנה לעם-ישראל על ידי בורא עולם, אך התורה פתחה בזכותנו על ארץ-ישראל, כדי שקודם כל אנחנו נדע זאת ואנחנו נבין ונאמין שזכותנו על הארץ היא מכוח ההבטחה האלוקית ורק אם אנחנו נפנים זאת ונאמין בכך, אזי יש סיכוי שגם אויבנו וגם אומות העולם יקבלו זאת. ואולי זו משמעות הפסוק שהביא בדבריו רבי יצחק – "כוח מעשיו הגיד לעמו" – שעם-ישראל יפנים את כוח מעשיו של הקב"ה".

בהקשר לזה, מסופר על דוד בן גוריון, שכבר בשנת 1936 (למניינם), כשתים-עשרה שנה לפני קום המדינה, עמד כנציג היישוב היהודי בפני 'ועדת פיל', שהוקמה כדי למצוא פתרונות לסכסוך היהודי-ערבי על ארץ-ישראל (ורק אזכיר שהסכסוך כבר קיים היה בתקופה שמדינת-ישראל כלל לא הוקמה ואף לא ההתיישבות "מכשילת השלום" ביש"ע...). לאחר דבריו של דוד בן-גוריון בפני הוועדה, שאל אותו הלורד פיל מהיכן הגיע לארץ ובן-גוריון השיב, כי בא מפלונסק. הלורד המשיך ושאל, היכן היא פלונסק זו? ובן-גוריון ענה, כי פלונסק היא עיר בפולין. וכאן באה השאלה הנוקבת; הלורד שאל את בן-גוריון, האם יש בידו מסמך או שטר מכר הנותן לו, כמי שבא מארץ רחוקה, זכות לתפוס את מקומם של בני הארץ הערבים הגרים בה מזה דורות? על דוכן העדים היו מונחים ספר התנ"ך והקוראן עליהם הושבעו העדים. בן-גוריון נטל את ספר התנ"ך בידו וענה: "זה הקושאן שלנו!".

בימים טרופים אלו, כשהטרור מרים ראש בארצנו, אנו חשים את רצון האויב הערבי לסלקנו מכאן, ורצונם מתגבר והולך כשהם רואים את חוסר הביטחון של אנשים בתוכנו בזכותם על כל ארץ-ישראל לאור ההבטחה האלוקית ואפילו קריאתו המהדהדת של דוד בן-גוריון נשכחה מהם לצערנו.

רק אם נהיה כולנו בטוחים בצדקת דרכנו ונאמין בזכותנו על כל שעל מאדמת הקודש, גם אומות-העולם יקבלו זאת ואז אי"ה יתקיים בנו "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד".

 

שבת שלום וחודש טוב לכל בית הישיבה!


הוספת תגובה
גירסה להדפסה
שלח לחבר
עוד |
  חזור
דף הבית | צור קשר הוסף למועדפים | הפוך לדף הבית
ישיבה תיכונית בני ברק    הרב נורוק 31  בני ברק    טלפון: 03-5700191  פקס: 03-6184639   דואר אלקטרוני: hertzogbb@gmail.com
 
 
בניה וקידום אתרים בית ספריים