מסופר על הרב נריה זצ"ל שהוזמן לבית ספר ממלכתי בנתניה בשנת תשכ"ו, כדי לשוחח עם התלמידים על היום הקדוש, יום הכיפורים. בכניסה לאולם ההרצאות   שאל  את  אחד   התלמידים 
האם הוא חושב שהיום הזה הוא בעל חשיבות מיוחדת לפחות מבחינה תרבותית, לתדהמתו ענה לו התלמיד בכנות – לא … 
אנחנו לא צריכים לומר שאין כדוגמת היום הזה בכל העולם כולו, יום שבו אומה שלמה עוצרת את נשימתה ועושה חשבון נפש אישי ולאומי, יום של התנתקות מחומר לחלוטין. את חשבון הנפש, אנו עושים בעזרת אמירת הווידוי, שהוא החלק המעשי של התשובה, אחרי שקיבלנו על עצמנו לשנות את דרכנו. פירוט החטאים השונים מאפשר לנו להתמקד בצורה מעשית במה שדורש שינוי. נתמקד בהערה בוידוי  הקצר "אשמנו בגדנו" וכו'. 
אנו אומרים בסיום הוידוי של יום הכיפורים "תעינו תעתענו". סיום זה טעון הסבר, שהרי כל הוידוי בנוי לפי סדר האל"ף בי"ת ובכך הגענו בסוף לאות ת' ויש לנו שם "נציג מכובד" – "תיעבנו" – מילה קשה לכשעצמה, שבאה לומר שתיעבנו כל דבר טוב, או עשינו מעשים רעים שעל ידי זה האדם נקרא 'תועבה'!! 
עלינו לברר, מדוע ישנה התוספת הזו 'תעינו תעתענו', הרי לכל אות יש נציג אחד בלבד לא יותר… 
רבי אברהם גנצפריד – מחבר ספר ההלכה "חיי אדם", הנחשב כאורים ותומים בהלכה של יהדות אשכנז לפני למעלה ממאה שנים ונפטר בגיל 73 שזה גם הגימטריא של ספרו "חיי אדם", עונה על שאלתנו ואומר, שאחרי שפירטנו את החטאים שלנו לפי האלף בית "אשמנו בגדנו" וכו', הרי לכל הפרטים הרבים שמנינו ישנו גורם אחד מרכזי ואת זה אנו מבטאים בסיום הוידוי במילה "תעינו". בגלל שתעינו במסלול חיינו, שלא היה בדרך הישר ולכן נפלנו בכל מיני עבירות והמשכנו לתעות ולהסתבך ביער החיים, כשבחרנו ללכת במעבה היער, בלא שלקחנו בחשבון את ההשלכה באיבוד דרכנו ואם היינו מתייעצים, היינו מצילים את עצמנו. כיוון שזו הייתה בחירתנו, הניח לנו הקב"ה לטעות ולתעות בדרך בה החלטנו ללכת וכיבד את בחירתנו, שהובילה אותנו לאן שהובילה ואין לנו לבוא בטענות לאף אחד אלא רק לעצמנו וכמאמר חז"ל: "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" [מכות י:]. 
ולא די בכך שתעינו והסתבכנו בחטא, אלא גם שיקרנו את עצמנו ותעתענו בעצמנו וזו עליית מדרגה. ועל זה צועק הנביא ירמיהו, כאשר עם ישראל ביקש ממנו להתפלל לבורא עולם עבור שארית הפליטה, כדי שיורה להם "את הדרך אשר נלך בה", והוא הזהיר אותם שאם כבר החליטו מה המסלול שלהם ולא מתייעצים, הם מתעים את עצמם וגורמים רעה לעצמם. וכך אמר להם: "התעיתם  בנפשותיכם" [ירמיהו מ"ב, כ']. נתפלל ביום הקדוש שנזכה כולנו לדברי הכתוב: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם"… אכי"ר. 
גמר חתימה טובה לכל משפחת הישיבה, לבוגרים ולמשפחותיהם ולכל בית ישראל.