חג סוכות השנה תהיה משמעות מיוחדת לאחר מבצע "צוק איתן". במבצע זה שנכפה עלינו על ידי ארגון טרור רצחני, שהמטיר על אזרחי מדינת ישראל אש וגופרית באמצעות אלפי טילים ששוגרו למרכזי אוכלוסייה בכוונת מכוון. לוחמי צה"ל נלחמו בגבורה ומסרו את נפשם להגן על תושבי המדינה, כאשר לצערנו נפלו גם קרבנות ונפצעו לוחמים.

כשבוחנים לאחור את האירועים, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה, ש"מאת ה' הייתה זאת", שכל כך הרבה טילים שוגרו והנזק היה מועט. אף המצאת כיפת הברזל ותפקודה הם נס בפני עצמו.

אנו עומדים ומשתוממים ואולי אין בכוחנו לקלוט את ההשגחה הפרטית על ארץ ישראל, כפי שהתורה העידה "ארֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְקֹוָ֤ק  אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה" [דברים פרק יא פסוק יב] – לטוב ולרע חס וחלילה [עיין תורה תמימה שם].

וכבר דרשו חכמינו, שלפעמים הטוב יוצא דרך דבר שנראה רע ולא נעים ואפילו כואב, אבל אחריתו היא לטובת עם ישראל ככלל. וזה לשון הגמרא במסכת נידה [דף לא]: "דרש רב יוסף: מאי דכתיב 'אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני', במה הכתוב מדבר? – בשני בני אדם שיצאו לסחורה, ישב לו קוץ לאחד מהן – התחיל מחרף ומגדף, לימים שמע שטבעה ספינתו של חבירו בים, התחיל מודה ומשבח, לכך נאמר ישוב אפך ותנחמני. והיינו דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב 'עושה נפלאות (גדולות) לבדו וברוך שם כבודו לעולם' – אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו.

השבוע סיימנו את מסכת חגיגה במסגרת הדף היומי, בו קובע ריש-לקיש, שאפילו פושעי ישראל לא יענשו קשות, משום שיש להם מצוות כרימון המגנות עליהם. וזה לשון הגמרא [שם]: "אין אור[=אש] של גיהנם שולטת בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב; מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב, כמה שנים אין האור[=אש] שולטת בו, פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון, דכתיב כפלח הרמון רקתך, אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך – על אחת כמה וכמה".

אין ספק, שאחת המצוות הכי פופולריות במדינת ישראל זוהי מצוות הסוכה. אין כמעט בית שלא חוגג את החג ולו רק בזכות מצווה זו ראוי עם ישראל כולו להגנה. חז"ל קשרו לסוכה כתרים רבים בעלי משמעות של הגנה, גם במובן הפיזי וגם במובן הרוחני, לעכשיו וגם לעתיד לבוא. אחד המדרשים היותר מפורשים, המייחסים לסוכה הגנה ממשית הוא בילקוט שמעוני תורה פרשת אמור [רמז תרכו]: "אמר רבי לוי – כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אומר הקדוש ברוך הוא: "הוא קיים מצות סוכה אני מסיך[=מגן ] עליו מחמתו של יום הבא" . רבי ינאי וריש לקיש  אמרי: אין גיהנם לעתיד לבא אלא היום הבאהוא מלהט את הרשעים שנאמר 'כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא…'. באותה שעה הקדוש ברוך הוא עושה סוכה לצדיקים ומטמין אותם לתוכה שנאמר 'כי יצפנני בסוכה ביום רעה וגו'…".

מדברי רבי ינאי במדרש אנו למדים על כוחה של מצוות סוכה כצוק איתן, המבטיחה הגנה מפניו של "יום הבא". מהו אותו 'יום הבא', שגם ריש לקיש יחד עם רבי ינאי מזכירים? מהי המשמעות שהוא יהיה כיום  שמלהט את הרשעים?

אפשר לפרש זאת בהיבט הרוחני, שלעתיד לבוא הרשעים למיניהם יחושו, שכל השקפת עולמם נמוגה בעשן של טעות אחת גדולה וירצו לקבור את עצמם מרוב צער ובושה על כך שהחליפו עולם של אמונה ועולם של שלמות בעולם של תאוות ויצרים. כל עולמם יישרף כקש, שאין לו אפילו זמן מינימלי של בערה. "כל הרשעה כעשן תכלה" שנמוג במהירות כעשן ולא משאיר עקבות.

ברם, ניתן ללמוד את המדרש כפשוטו – מי שמקיים את מצוות סוכה זוכה להגנה ממשית פיזית. ויש לשאול, מדוע נבחרה דווקא הסוכה לשמש כמודל להגנה? הרי סוכה העשויה מעצים וגג של עלים היא ההיפך הגמור מהגנה ובטחון!?

שאלה זו שאל הרב קוק [מאמרי הראי"ה], בתקופה בה התחיל תהליך שיבת ציון לקרום עור וגידים וראה הרב ברוח קדשו, שהמדינה שתקום תידרש להתמודד עם בעיות בטחון ולכן כתב במאמרו, שבטחון לא קונים רק באמצעות כלי נשק, אלא באמצעות כוח רוחני וזה בדיוק כוחה של מצווה כה חביבה ויקרה כמו הסוכה. דבריו מדברים בעד עצמם ואביאם בעריכה קלה.

"הסוכה היא בעדנו מבצר הגנה, ואם ייפלא בעינינו, איך תוכל דירת עראי כסוכה להגן עד שבלא היסוס נוכל עוד לקחת אותה כדוגמא לההגנה והבטחון שלנו? איך יוכל בנין של "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח" ליהפך למבצר ולמגן נגד כל צר ואויב?

מוכרחים אנחנו להגיד גלוי לפני כל באי עולם, שאמת נצחית היא, שדווקא זאת הסוכה שהיא נבנית דווקא בצורה כל כך קלושה עד שמצד צורתה החיצונה אינה ראויה לכאורה להיות נקראת אפילו בשם של בית דירה, היא היא הראויה להיות לנו למגדל עוז ולמבצר מפני כל אויב ומתנקם.

כי באיזה אופן תוכל הסוכה הפרוצה ופתוחה מעברים ליהפך לבית דירה? הוי אומר לא מפני החוזק החומרי שבמחיצותיה הקלושות והחלשות, אלא מפני שהחוק, דבר ד', הוא אשר גזר אומר שבימי החג הקדוש הזה חג האסיף, זאת היא בית דירתנו.

זה יהיה לנו למוד לדורות, כי להאומץ הדרוש לנו לבנין ביתנו, כלומר בנין הבית הלאומי שלנו, זקוקים אנו דווקא לאימוץ הרוחני, לאימוצו של החג, לאימוצו של דבר ד' הקיים לעד. ואם כלי המשחית היותר חדישים יכולים לפרוץ פרץ נבעה גם במבצרים היותר חזקים, יכולים למגר גם חומות נחושת עבים, הרי אין בכוחם ולא בכח שום כלי יוצר שבעולם להפיל את החומה החזקה והבצורה של החוק, ומזה נדע שהחוק, הוא יהיה מבצרנו הנצחי ומשגב לנו

גם כעת בשעה שאנו נגשים לבנות מחדש את ביתנו הלאומי על ארץ אבותינו, נכיר נא את האמת המוחלטת שהחוק הרוחני שהוא דבר ד' אשר גזר אומר, שבית ישראל יבנה, הוא הוא חומתנו הבצורה, למרות מה שהעין הקלושה של האדם לא תוכל להכיר חסנו ועוזו. וכשאנו באים לבנות את סוכתנו המגינה בעדינו… יהיה נא נגד עינינו, שהחוסן שלנו יהיה החוק חוקנו חוקי תורתנו הקדושה העומדים וקיימים וחיים לעד.!

והייתה לנו סוכתנו למגדל עוז מפני אויב סלה, ובית ישראל יבנה בארצו בכל עוז תפארתו וסוכת דוד הנופלת תקום לנו במהרה בימינו אמן."

אסיים בדברי המדרש בילקוט שמעוני [שם], המדבר על העתיד לבוא, בו צפוי לנו מאבק על ירושלים, מאבק בו אנו נמצאים בתוכו ממש בתקופה זו, כאשר אומות העולם כולל ידידתנו הגדולה בארצות הברית אינה כל כך מסכימה עם שליטתנו בה ובימים אלו מתנהל ויכוח פומבי בין מדינת ישראל עם רבים מאומות העולם שנחשבים לידידי ישראל .

וזה לשון המדרש :"לעתיד לבא עתידין אומות העולם להכנס על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם, שנאמר ואספתי את כל הגוים אל ירושליםלמלחמה ומה הקדוש ברוך הוא עושה יוצא ונלחם עם הגויים שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב ."

הקב"ה נותן לנו עצה איך להתמודד עם המצב הזה ונותן לנו מרשם ברור ומדויק .יש מצווה אחת שבכוחה להגן ממש על עם ישראל זוהי מצוות סוכה וארבעת המינים וזה לשון המדרש [שם בהמשך ]

"א"ל הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו עושים את הסוכות ודרים בתוכה ז' ימים כדי שתהיו נזכרין הנסים שעשיתי לכם במדבר ואף על פי שאתם עושין את הסוכה אין אתם גומלין לי אלא פורעין לי שנאמר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ועוד אמרתי לכם שתקחו את הלולב ותנענעו לפני ואף על פי שאתם עושין כן אין אתם גומלין לי אלא פורעין לי. למה שבשעה שהוצאתי אתכם ממצרים עשיתי את ההרים לנענע לפניכם שנאמר ההרים רקדו כאילים, ואף לעתיד לבא כן אני עושה לכם הה"ד ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף".

חג שמח לכל בית הישיבה!! ושנתבשר אך ורק בשורות טובות ישועות ונחמות