נמצאים אנו לאחר הימים הנוראים של חודש תשרי, ראש השנה ויום הכפורים. בימים אלו, כולנו מדברים שפה אחת ודברים אחדים – "תשובה" – וכל זאת לאחר שלושים יום של חודש אלול, סליחות ותקיעת שופר המעוררים את הלבבות להתבונן כל אחד במה שצריך לשפר ולתקן בבחינת 'לב יודע מרת נפשו'.
והנה, אנו נמצאים ערב חג הסוכות ושמחת תורה, חגים הבאים לאחר ימים של חיפוש והרהורי תשובה, ומטרתם להפיג קצת את ה'מתח' שקשור בתשובה ובבדיקה אישית. מוכרחים אנו לומר את האמת – אנו עוזבים את הימים הנוראים במין הקלה כלשהי, משום שהתברר לנו, שעבודת הלב שהיא התפילה אינה מלאכה קלה ולפעמים אף מאמצת ביותר מבחינה רוחנית, עד כדי כך, שאנו זקוקים לימים של איזון-רוחני ורגיעה.
הרב קוק זצ"ל מגדיר זאת בסידורו 'עולת ראיה' –
"התשובה וכל ההליכות המעשיות שלה עם הרוח הכללית השולטת בימים המיוחדים לתשובה עם גודל התועלת שלה לזכך את הנפשות…היא מוכרחת להיות סופנת עמה איזו חולשה שלא נמלט אפילו גיבור שבגיבורים".
הרב קוק ממשיל זאת לחולה, שקיבל הקרנות בעקבות מחלה ממארת שלקה בה [ל"ע]. הטיפול באמצעי זה מביא תועלת בהריסת התאים הממאירים, אך יש בו גם סכנה שבמהלך ההקרנות פעמים שנהרסים תאים בריאים. גם כיום, למרות השכלול והדיוק בהקרנות, לצערנו שילוב של טיפול כימותרפי, גם הוא כהקרנות עלול לגרום נזק לתאים בריאים, אך זה המחיר הנדרש כדי להילחם בתאים הסרטניים. לכן, הטיפול באמצעים אלו מוגבל לזמן ולכמות ולאחריו מאפשרים לחולה לחזור לאיתנו, ואע"פ שהבריא ממחלתו כתוצאה מהטיפול, חייב להתאושש ולאכול ולנוח כראוי, כדי להשיב לגופו את הכוחות הטבעיים שלו. הנמשל הוא לשב בתשובה, שהעמיס לתוכו מנה גדושה של קדושה וטהרה על ידי ביקורת פנימית. אדם זה עלול לגרום לפגיעה ברקמת החיים הבריאה של יצירה ועשיה גשמית ורוחנית ויותר מכל עלול לפגוע בשמחת החיים ובשמחה של תורה, שהרי " עבדו את ה' בשמחה" זוהי מצווה בסיסית שהתורה מזהירה אותנו מפני כך בעונשים כבדים – "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".
על כן, חסד עשה עמנו בורא עולם, שמיד עם צאת יום הכפורים אנו הולכים 'מחיל אל חיל' וכבר תוקעים יתד לסוכה של מצווה שעליה נאמר "ושמחת בחגך".
ברם אסור לנו לטעות שמעתה ניתן לעשות ככל העולה על רוחנו, כי זמנה של התשובה הוא בחודש אלול ובראש השנה וביום הכפורים ובשאר השנה כביכול יש 'הקלה' במאמץ לחזור בתשובה.
זו לצערנו טעות נפוצה, ועלינו להבין שמעתה תהליך התשובה לא נפסק ולו לרגע אחד, כפי שאנו אומרים בתפילת העמידה שלש פעמים ביום. עלינו להבין שאם אנו לא מנצלים את האפשרות לחזור בתשובה ולבדוק עצמנו כל יום, הרי אנו עוברים על מצוות עשה של התשובה.
ארבעים יום עסקנו בתהליך התשובה יחד עם כלל ישראל, ואם נשאל בצורה אובייקטיבית האם לא מספיק יום אחד כדי לתקן את אשר קלקלנו ומדוע צריך כל כך הרבה ימים? – נענה בצורה חד משמעית: ועוד איך צריך!!
אנו רואים שחז"ל מייחסים חשיבות רבה ביחס לתיקון ומאמינים שזה תהליך ולכן לא הסתפקו בכך שנטפל בתיקון המעשים והמידות בימים ספורים, אלא קבעו שלשים יום לפני ראש השנה באמירת סליחות ולאחר מכן ממשיכים בעשרת ימי תשובה, שבשיאם הגענו ליום הכפורים שהוא 'שיא השיאים' של מהלך התשובה – "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם".
ומה קורה אם הצלחנו במשימה ואנו חשים שהתקדמנו בדרך, אבל עדיין מרגישים שלא שבנו בתשובה שלמה – האם יש עוד דרך לתיקון או אולי להבין את עצמנו?
התשובה היא: ודאי שיש! כפי שאמרנו, כדי שהתיקון יתקבע בתוכנו אנו זקוקים לעוד זמן ולעוד הבנה פנימית ולצורך כך אנו נעזרים בכל התקופה עד שמיני עצרת.
בפרשת האזינו שקוראים השנה מיד אחרי יום הכפורים, מצוי כלי חשוב להבין מה גרם לנו לתחושה הזו. כבר בכותרת של פרשת האזינו יש את הגורם מספר אחד, שמלמד אותנו איך לתקן את דרכנו ולהרגיש יותר שלמות בתהליך התשובה – וזה בראש ובראשונה בהאזנה, בהקשבה ובשמיעה לקול הפנימי של האדם. שמיעה אמתית פותחת את הלבבות ופותחת ערוצים חדשים שלא הכרנו ולכן התורה זועקת – האזינו!!!.
חג הסוכות במהותו הוא כלי נוסף להבין, שאחד הגורמים לאדם לחטוא היא התחושה שהוא נצחי וקבוע בעולם הזה כבעל הבית של העולם. חג הסוכות ממחיש לנו את הארעיות שלנו בעולם. מי שהוא בעל נפש גדולה לוקח מחג הסוכות את התובנה החשובה הזו.
והנה, הקב"ה ממתין לנו עד הושענא רבה, שעת חיתום הדין. אלו שעות אחרונות של מחשבה אחרי שבעת ימי הסוכות ובה מסיימים את תהליך התשובה בשמחה, שזה הכלי העוצמתי ביותר להתקרב לתשובה ולעבודת ה'. אין כמו שמחת תורה לסגור את המהלך כולו, שהתחיל בהמלכת ה' בראש השנה ועשרת ימי תשובה שהם ימי תשובה, ומתוך אותה המלכה של הקב"ה עלינו ועל כל העולם מגיעים לפסגת התשובה ביום הכיפורים ובהושענה רבה ומסתיים בשמחה של סיום התורה והתחלה חדשה.
מובן וברור שאין להמתין עד 'הדקה התשעים' וכל המרבה בתשובה הרי זה משובח.
כדאי בימים אלו שהבחירות בפתח בעוד כחודש ימים לחזק את נושא האחדות בין כל חלקי העם .
נפנים את מה שחז"ל אומרים במסכת סוכה כז :"כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת."
גמר חתימה טובה וחג שמח לכל בית הישיבה!