הזדהות משרד החינוך 
גירסא להדפסהבס"ד, ערב פסח ה'תש"ף
לכבוד משפחת יב"ע קריית הרצוג בני ברק
הורים ובנים יקרים – רוב שלומות ושמחה!
בפרוס חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ברצוני לברך אתכם ואת כל בני משפחתכם, בשמי ובשם כל צוות הישיבה, מנהלים, רמי"ם ומורים, עובדי המשרד, התחזוקה והמטבח, בברכת חג כשר ושמח.
אין צורך להכביר במילים על התקופה המאתגרת בה אנו נמצאים. כל עם ישראל חש ומבין, שיש כאן משהו גדול מאתנו שלא היה מאז קום מדינת ישראל ובכלל בעולם כולו. רק הקב"ה – שר ההיסטוריה ויודע תעלומות – לו לבדו הפתרונים למה שקורה בעולם הגדול ובארצנו הקטנה. אין ספק שעולם אחר יהיה מנת חלקנו לאחר שבע"ה נחזור לשגרה. למרות משבר הקורונה, אנו מתרגשים כמדי שנה – ואולי השנה במיוחד – לקראת חג הפסח, חג החירות הבעל"ט. אין לי ספק שהבנים שותפים אף הם בהכנות לקראת החג, כדי שיחושו את אווירת החג.
בסייעתא דשמיא סיימנו למעלה ממחצית-שנה בעשייה חינוכית ענפה בכל הכיתות, הן בקודש והן במקצועות הכללים גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה. בכל הכיתות עסקנו לאחרונה בלמידה מרחוק בהלכות-הפסח וגם ברעיונות לקראת החג. נא בקשו מהבנים להכין דברי-תורה לסדר, בין מהדברים שלמדו לאחרונה ובין מדברים שהכינו מעצמם.
אני רוצה להודות לכל ההורים, ששלחו מסרונים ומיילים, המבטאים את ההערכה הרבה לצוות הישיבה, שלאחר כמה ימי התארגנות למצב החדש קיימו שעורים, נתנו מטלות לתלמידים במקצועות השונים באמצעות הכלים הדיגיטליים ויצרו קשר אישי עם רוב תלמידי הכתות.
לא אמנה את כל הפעילויות ואת רצף הלימוד הן בקודש והן בחול, אך תוכלו להיכנס לאתר הישיבה ותתבשמו חלקית מהעשייה החינוכית הרבה.
נפרט רק דוגמיות:
- תלמידי כתות י' יצאו בתחילת החורף ל"מסע זהות", שחיבר את הנערים לעבר ולהווה של קדושת ירושלים. המסע היה מרתק והתלמידים חזרו מלאי חוויות.
- עד עתה התקיימו מסעות שנתיים ברוב הכתות וכן שבתות-ישיבה שנערכו ברוב המחזורים [מלבד כתה ט', שקיימו שבת-כיתתית אחת בראש העין והיו אמורים להמשיך בשאר שתי הכתות וכן כתות י' שהשבת התבטלה עקב המצב. נקווה אי"ה שנספיק עוד השנה לקיים את השבתות ואם חלילה לא יתאפשר, יזכו התלמידים אי"ה בלנ"ד בשנה הבאה לשבת נוספת].
- מועצת התלמידים של חטיבת הביניים פעלה רבות בתחומים שונים ובמיוחד ארגנה פעולות חסד רבות. יש לציין את פעילותם השגרתית והקבועה של כיתות החטיבה והתיכון בבתי אבות ובבתי ספר וכן מול ניצולי שואה ונזקקים אחרים ועוד.
- תלמיד הישיבה דניאל שרעבי מכתה י"ב, תושב גבעת שמואל, זכה בפרס התנדבות על פעלו בבית הנוער בבני ברק, שצוין בטקס מרשים.
- תלמיד כתה י"ב טל ורדי, תושב פתח תקוה, זכה בפרס על פעלו בתמיכה וחניכה ועזרה לתלמידים במחוז תל אביב [לצערנו עקב המצב טקס זה לא התקיים]. הפרסים ניתנו כאות המתנדב המצטיין למחוז תל אביב ומטעם הפיקוח על בתי הספר בבני ברק.
- תהליך הרישום לשנת הלימודים הבעל"ט עבר ב"ה בהצלחה. אנו מטפלים באופן מקוון במועמדים שלא הצליחו להגיע למועד ב' של מבדקי הכניסה עקב סגירת בתי הספר. המועמדים שהגיעו במועד א' הינם תלמידים מקסימים ורציניים ואין ספק שהם מתרגשים ומצפים להצטרף למשפחת הישיבה וכמובן שגם אנחנו. כמו כן, מצטרפת חבורה גדולה ונכבדה לכתה ט' לשנה"ל הבאה, כך שהמחזור יגדל אי"ה לשלש כיתות קטנות יותר, רובם הגדול למסלול ׳מכון לב׳ שבישיבתנו וכן למסלולים האחרים בישיבה, וכולם נערים יראי שמים ומוכשרים לימודית ובעלי מידות טובות. אני סומך על תלמידינו בכתות ח', שיקבלו אותם בשנה הבאה אי"ה בחום ובאהבה כפי שנהוג בישיבתנו.
- הבניה בשטח הישיבה המשיכה כמעט כרגיל למרות המצב ורק עתה לקראת פסח הופסקה. נקוה אי"ה שהיא תתחדש מיד לאחר הפסח ומתפללים שבע"ה בשנה הבאה יזכו התלמידים להיכנס לקמפוס החדש עם המעבדות והכיתות החדשות.
אני מתכבד לשלוח לכם שני דברי תורה מצולמים חדשים לקראת החג:
שעור ושיחה על היחס לנכרים בעקבות הקטע בהגדה שפוך חמתך אל הגוים
(המעוניינים לצפות בשיעורים הקודמים ילחצו כאן).
כדרכנו כבכל שנה אנו מצרפים גם דבר תורה כתוב וקצר להגדה של פסח.
כידוע, לדעת בית הלל, בזמן שהיה בית המקדש קיים, היה כורך את קרבן פסח עם מצה ומרור ביחד ואוכלם, בהתאם למה שכתוב בתורה "על מצות ומרורים יאכלהו" ולזכר זאת אנו נוהגים כיום בליל הסדר את מצוות 'כורך'.
על כך שואלים הפרשנים:
א. מדוע הילל ראה חשיבות לכרוך את המצה והמרור יחדיו? הרי המצה סמל הגאולה ואילו המרור סמל השעבוד המר שהיה מנת חלקם של אבותינו במצרים? וזאת בניגוד לדעת חכמים שאכלו כל פריט בנפרד.
ב. הרי סדר הדברים היה – קודם השעבוד ואח"כ הגאולה, ואם-כן מדוע הקדימה התורה "על מצות…" ואח"כ "…מרורים" וכפי שגם אנו עושים בעריכת הסדר, שראשית מברכים על אכילת מצה ואחר כך על המרור?
על פי דברי הרב קוק, שנותן טעם רעיוני ל'מצוות כורך' של הלל, נוכל לענות על שתי השאלות. המצה מבטאת את הגאולה, העצמאות והשחרור, אולם חופש ועצמאות צריכים גם כן גבולות. גם משה בתביעתו מפרעה שישלח את בני ישראל, הקפיד תמיד לומר "כה אמר ה' שלח את עמי ויעבדוני" . המרור, שבא אחרי הגאולה והעצמאות, בא לומר שהגאולה צריכה גבולות. שנים של שעבוד שהיה בזה דיכוי החופש וזה כמובן דבר שלילי במהותו, יש בו גם צד חיובי בזה שלוקחים את ההרגל של העבדות וממירים אותו בלהיות עבדי ה' – במקום להיות עבדים לבני אדם, הרי עתה אנו נהפכים לעבדי ה'. לכן, הלל כרך את המצה והמרור יחדיו ועתה אנו מבינים מדוע המרור בא אחרי המצה, לומר לנו שיש להשתמש בכוח העבדות שהוטבע באבותינו בכפיה ונוצל לרעה על ידי המצרים, עתה עם ישראל ינצל את זה לטובה, בזה שירסן את החופש וינתב אותו לעבודת ה'. וזהו מעמד הר סיני שבא אחרי הגאולה, כדי לשים לנו גבולות וגדרות של שושנים. נראה את הדברים בלשונו:
"…שני הכוחות הללו, כוח העבדות וכוח החירות, צריכים אנחנו להבינם לא בתור שני כוחות נפרדים שאינם פועלים זה על זה וכל אחד מתייחד במקצוע אחד בחיים, כי אם שניהם מחוברים יחדיו ומשלימים זה את זה…להמציא לעולם את החירות המעולה, שכבודה ועוז חמדתה איננו נגלה כי אם בהיות עליו אותה העטרה של העבדות הרוממה עבדות של מלך הכבוד שהיא החירות הגמורה. על כן הצורה השלמה של החירות באה בהיותה נכרכת עם העבדות שאז ימצא האדם בנפשו השלטון הגמור הראוי לבן חורין באמת המושל גם כן על הגדול שבכוחות שהוא כוח החירות עצמו". (עולת ראיה חלק ב' עמ' רפ"ט).
יה"ר שנדע לנהל את הכוחות שניתנו לנו בתבונה עפ"י דרכה של תורה וכך נזכה לחירות אמיתית – רפואה שלמה וגאולה שלמה!
חג שמח וכשר לכל בית הישיבה!
