אגרת להורים לקראת חג הפסח תשע"ח

ראש הישיבהבס"ד, ערב פסח תשע"ח

 

לכבוד משפחת קריית הרצוג בני ברק

הורים ובנים יקרים – רוב שלומות ושמחה!

בפרוס חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ברצוני לברך אתכם ואת כל בני משפחתכם, בשמי ובשם כל צוות הישיבה, רמי"ם ומורים, עובדי המשרד, התחזוקה והמטבח, בברכת חג כשר ושמח.

התרגשות גדולה אנו חווים, כמו כל בית ישראל, לקראת חג הפסח, חג החירות הבעל"ט. אין לי ספק שאתם משתפים את הבנים בהכנות לקראת החג ולמרות שהבנים מאוד עסוקים, הן הבוגרים שהחלו את תקופת הבחינות והן צעירי הלומדים שהיו במסע פסח. ואעפ"כ, חשוב מאוד לשתף אותם ולו באופן סמלי, כדי שיחושו את האווירה של ההכנות לחג ויהיו שותפים למה שקורה בבית.

בסייעתא דשמיא סיימנו למעלה ממחצית-שנה בעשייה חינוכית ענפה בכל הכיתות, הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה העליונה. בכל הכיתות וגם בבית המדרש עסקנו בהלכות-הפסח וגם ברעיונות לקראת החג. תבקשו מהבנים להכין דברי-תורה לסדר, בין מהדברים ששמעו בישיבה ובין דברים שהכינו מעצמם. לא אמנה את כל הפעילויות ואת רצף הלימוד הן בקודש והן בחול, אך תוכלו להיכנס לאתר הישיבה בקישור זה ותתבשמו מהעשייה החינוכית הרבה.

·   כיתות י' יצאו למסע זהות שחיבר את הנערים לעבר ולהווה של קדושת ירושלים. עד עתה התקיימו מסעות שנתיים בכל הכתות וכן שבתות ישיבה שנערכו ברוב המחזורים.

·   לאחרונה התקיים בישיבה חידון הגמרא השנתי תחת הכותרת "אחד בשביל כולם וכולם בשביל האחד". החידון התנהל בחלקו כתחרות אישית וכן תחרות מחזורית. בחידון זכו תלמידי מחזור כתות יא', אך בכל המחזורים יש לציין את הידע העצום שהפגינו ויישר כח לכולם על כך. מחבר השאלות היפות הוא הרב צבי זלצר ומארגן החידון הרב דביר אטרה. יש לציין את ההנחיה היוצאת מן הכלל של הרב ערן גולדווסר. הפרסים הכספיים חולקו על ידי מר יעקב קרוטהמר, לזכר בנו בוגר הישיבה מחזור ב', חנן קרוטהמר הי"ד שנפל בחברון.

·     החמ"ד הכריז על חידון ארצי בגמרא לכלל הישיבות התיכוניות ומתוך שלוש-מאות נבחנים עלו לשלב הגמר חמישה-עשר תלמידים, שניים מהישיבה שלנו – משה דטסקי מכתה ט' (מסלול 'מכון לב') ונדב דניאל מכתה י"א (מסלול פיזיקה)! יש לציין, שרוב העולים לגמר לומדים בישיבות המשלבות מעט לימודים כלליים ומדעים, אך שני תלמידינו שעלו לשלב הגמר הוכיחו לעצמם וגם לאחרים, שניתן לשלב לימוד תורה עם לימודי מדע ברמה גבוהה. נאחל להם הצלחה בחידון שיתקיים אי"ה לאחר שבועות.

·   השבוע התקיימה ביוזמת החמ"ד תחרות ארצית, בה התמודדו שישים מוסדות על פיתוח אפליקציות בנושאים חברתיים לפי חזון החמ"ד. התחרות התקיימה בבית 'גוגל' בת"א. ארבעת התלמידים שייצגו את הישיבה הם: אוריאל גולן ויהונתן גדליה מכתה י"ב ואופיר שמואלי ויעקב גפרט מכתה י"א. יש לציין שתלמידנו עבדו לילה שלם במקום מגוריהם בגבעת שמואל וברעננה, כדי לפתח ולשכלל את המצאתם לקראת התחרות. תלמידנו זכו במקום הראשון בתחרות ועוד שני מוסדות השיגו מספר נקודות קרוב מאוד אליהם. מארגן התחרות מהחמ"ד, הרב תומר גרוסמן, ביקש ממני להעביר ברכת יישר כח לתלמידים ולישיבה וציין שתלמידינו בלטו לאורך כל התחרות באופן מרשים ביותר.

·     שמחה גדולה הייתה בישיבה לרגל הכנסת ספר התורה לישיבתנו, שכתב הרב גץ זצ"ל לזכר בנו שנפל על שחרור ירושלים [ראו תמונות וכתבות באתר הישיבה].

·    תלמידי מגמת מוזיקה הופיעו השנה במספר אירועים ובמיוחד בכנס התזמורות של החמ"ד, שהתקיים באוניברסיטת בר אילן, זכו במקום השני בתחרות 'שיר נולד' וזכו לשבחים רבים מפי ראשי המערכת.

·   מועצת התלמידים של חטיבת הביניים פעלה רבות בתחומים שונים וארגנה פעולות חסד רבות. יש לציין את פעילותם השגרתית והקבועה  של כיתות החטיבה והתיכון בבתי אבות ובבתי ספר וכן עם ניצולי שואה ונזקקים אחרים בצביעת בתים לקראת החג וכן עזרה להורים שכולים ועוד ועוד – יישר כח!

·  תלמידי כתה י"ב, ניצן גולבינסקי מרעננה וישראל דרעי מבני ברק זכו בפרס 'המתנדב המצטיין' בשני טקסים נפרדים רבי רושם – האחד מטעם מחוז תל אביב במשרד החינוך והשני מטעם הפיקוח על בתי הספר בבני ברק.

·  חוויה אדירה הייתה לנו בטיול של י"ב בעיר אילת, כאשר התלמידים ראו קריאת מצוקה ברשתות החברתיות של חתן וכלה עולים חדשים שאין מי שימח אותם ביום חופתם .מיד התלמידים עם הצוות נסענו למקום החתונה ושמחנו את הזוג בשירה וברקודים .לראות את החתן והכלה כל כך מאושרים זאת הייתה זכות גדולה .ישר כח גדול לתלמידי המחזור על 'ויתור' חלק מהמסע כדי לשמח חתן וכלה.

·  ב״ה תהליך הרישום לשנת הלימודים הבאה הסתיים בהצלחה. זכינו לתלמידים חביבים ורציניים, אין ספק שהם מתרגשים ומצפים להצטרף למשפחת הישיבה וכמובן שגם אנחנו. כמו כן אנו שמחים להצטרפותם של תלמידים נוספים לשכבת ט', רובם הגדול למסלול ׳מכון לב׳ שבישיבתנו וכולם נערים יראי שמים, מוכשרים ובעלי מידות טובות. אני סומך על תלמידינו בכתות ח', שיקבלו אותם בשנה הבאה אי"ה בחום ובאהבה כפי שנהוג בישיבתנו.

לתשומת לבכם – חזרה ללימודים אי"ה ביום ראשון כ"ג ניסן בשעה 10.00. הלימודים יתקיימו בהתאם למערכת עד השעה 16.00. למחרת, יום שני, הלימודים יחלו כרגיל משעה 7.25 בהתאם למערכת הרגילה.

 

כדרכנו נצרף דבר-תורה קצר להגדה של פסח.

כידוע, לדעת בית הלל, בזמן שהיה בית המקדש קיים, היה כורך את קרבן פסח עם מצה ומרור ביחד ואוכלם, בהתאם למה שכתוב בתורה "על מצות ומרורים יאכלהו" ולזכר זאת אנו נוהגים כיום בליל הסדר את מצוות 'כורך'.

על כך שואלים הפרשנים:

א. מדוע הילל ראה חשיבות לכרוך את המצה והמרור יחדיו? הרי המצה סמל הגאולה ואילו המרור סמל השעבוד המר שהיה מנת חלקם של אבותינו במצרים?

ב. הרי סדר הדברים היה – קודם השעבוד ואח"כ הגאולה – ואם-כן מדוע הקדימה התורה "על מצות…" ואח"כ "…מרורים" וכפי שגם אנו עושים בעריכת הסדר, שראשית מברכים על אכילת מצה ואחר כך על המרור?

על פי דברי הרב קוק, שנותן טעם רעיוני ל'מצוות כורך' של הלל, נוכל לענות על שתי השאלות. המצה מבטאת את הגאולה, העצמאות והשחרור, אולם חופש ועצמאות צריכים גם כן גבולות. גם משה בתביעתו מפרעה שישלח את בני ישראל, הקפיד תמיד לומר "כה אמר ה' שלח את עמי ויעבדוני" . המרור, שבא אחרי הגאולה והעצמאות, בא לומר שהגאולה צריכה גבולות. שנים של שעבוד שהיה בזה דיכוי החופש וזה כמובן דבר שלילי במהותו, יש בו גם צד חיובי בזה שלוקחים את ההרגל של העבדות וממירים אותו בלהיות עבדי ה' – במקום להיות עבדים לבני אדם, הרי עתה אנו נהפכים לעבדי ה'. לכן, הלל כרך את המצה והמרור יחדיו ועתה אנו מבינים מדוע המרור בא אחרי המצה, לומר לנו  שיש להשתמש בכוח העבדות שהוטבע באבותינו בכפיה ונוצל לרעה על ידי המצרים, עתה עם ישראל ינצל את זה לטובה, בזה שירסן את החופש וינתב אותו לעבודת ה'. וזהו מעמד הר סיני שבא אחרי הגאולה, כדי לשים לנו גבולות וגדרות של שושנים. נראה את הדברים בלשונו:

"…שני הכוחות הללו, כוח העבדות וכוח החירות, צריכים אנחנו להבינם לא בתור שני כוחות נפרדים שאינם פועלים זה על זה וכל אחד מתייחד במקצוע אחד בחיים, כי אם שניהם מחוברים יחדיו ומשלימים זה את זה…להמציא לעולם את החירות המעולה, שכבודה ועוז חמדתה איננו נגלה כי אם בהיות עליו אותה העטרה של העבדות הרוממה עבדות של מלך הכבוד שהיא החירות הגמורה. על כן הצורה השלמה של החירות באה בהיותה נכרכת עם העבדות שאז ימצא האדם בנפשו השלטון הגמור הראוי לבן חורין באמת המושל גם כן על הגדול שבכוחות שהוא כוח החירות עצמו". (עולת ראיה חלק ב' עמ' רפ"ט).

יה"ר שנדע לנהל את הכוחות שניתנו לנו בתבונה עפ"י דרכה של תורה וכך נזכה לחירות אמיתית ולגאולה שלמה! 

חג שמח וכשר לכל בית הישיבה!