אגרת להורים לקראת פסח תשפ"ד

להדפסת האיגרת לפסח תשפ"ד

משפחת "ישיבת בנ"ע קריית הרצוג, בני ברק"  – הורים ובנים יקרים!

רוב שלומות ושמחה!!

בפרוס חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ברצוני לברך אתכם ואת כל בני משפחתכם, בשמי ובשם כל צוות הישיבה, רמי"ם מורים ומורות, עובדי המשרד, התחזוקה והמטבח, בברכת חג כשר ושמח.

נמצאים אנו בתקופה מיוחדת ומאתגרת, שאור וחושך משמשים בה בערבוביה. מחד, האסון הגדול שקרה לנו ב'שמחת תורה' בעוטף-עזה בה נרצחו ונטבחו ונשבו אחינו ואחיותינו, חיילים וחיילות, זקנים נשים וילדים, ועד היום אנו מבכים את מתינו ודואגים לשלומם של החטופים והחטופות בתפילה גדולה לקב"ה שיפדם משביים. מאידך, נחשפנו לגבורתם של אזרחים ואזרחיות, חיילים וחיילות, שנלחמו בגבורה ובמסירות נפש ממש ורבים מסרו את חייהם כדי להציל אחרים. ראינו בעינינו, כיצד מתקיים הכלל שטבעו חז"ל – "כל ישראל ערבים זה לזה".

גם על ישיבתנו לא פסחו אירועים אלה, כאשר לצערנו איבדנו במלחמה זו שניים מבוגרי הישיבה – אוריאל כהן הי"ד ואורי טשרניחובסקי הי"ד – ואנו מבכים מרה את נפילתם. כמו"כ, אנו מאחלים רפואה-שלמה לחמשת בוגרי הישיבה, שנפצעו במלחמה ורובם עדיין בתהליך שיקום.

בשעה ששורות אלו נכתבות, עם-ישראל זכה לאור גדול ולתשועה גדולה לאחר ההתקפה הנפשעת של האומה הרשעה אירן, שבחסדי שמים חיל האוויר שלנו בשיתוף קואליציה של מדינות המתנגדות למשטר הרצחני של איראן עזרו לעם-ישראל להדוף את ההתקפה חסרת התקדים הזאת עם אפס (!!) נפגעים יהודים.

עם תחושות אלו אנו נכנסים בהתרגשות גדולה כמו כל בית ישראל, לקראת חג הפסח, חג החירות הבעל"ט.

אין ספק, שהשנה כשנגיע להגדה ונקרא את הקטע 'שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם' נשיר בלב שלם ובאמונה גדולה, כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב.

אין לי ספק, שאתם משתפים את הבנים בהכנות לקראת החג, וחשוב מאוד לשתף את כולם ולו באופן סמלי, כדי שיחושו את האווירה של ההכנות לחג ויהיו שותפים למה שקורה בבית.

בסייעתא דשמיא סיימנו למעלה ממחצית-שנה בעשייה חינוכית ענפה בכל הכיתות, למרות שהייתה תקופה  קצרה שבה הלימודים היו מרחוק. לשמחתנו, חזרנו כמעט מיד ללימודים למרות האזעקות שהיו מדי פעם, התלמידים באו לישיבה ולא ויתרו על המגע והקשר היומיומי עם המחנכים והמורים.

אנו מזמינים אתכם להיכנס לאתר הישיבה וללמוד בהרחבה על העשייה העניפה.

בכל הכיתות וגם בבית המדרש עסקנו בהלכות-הפסח וגם ברעיונות לקראת החג. נא בקשו מהבנים להכין דברי-תורה לסדר, בין מהדברים ששמעו בישיבה ובין דברים שהכינו מעצמם, וזאת כדי לקיים את המצווה דאורייתא של 'והגדת לבנך'. חלק חשוב מאוד הוא לא רק להשמיע לבן, אלא לאפשר לבן להשמיע לנו ובזה הבן מתחבר למעמד המיוחד של ליל הסדר.

אנו שמחים לבשר, כי ב״ה תהליך הרישום לשנת הלימודים תשפ"ה נחל הצלחה רבה. זכינו לתלמידים חביבים ורציניים, אין ספק שהם מתרגשים ומצפים להצטרף למשפחת הישיבה וכמובן שגם אנחנו. כמו כן אנו שמחים להצטרפותם של תלמידים נוספים לשכבת ט', רובם הגדול למסלול ׳מכון לב׳ שבישיבתנו וכולם נערים יראי שמים, מוכשרים ובעלי מידות טובות. אני סומך על תלמידינו בכתות ח', שיקבלו אותם בשנה הבאה אי"ה בחום ובאהבה כפי שנהוג.

זו ההזדמנות לבשר לכם, שהחלה ההרשמה לפנימייה החדשה בישיבה, המיועדת בשנה"ל הבאה, תשפ"ה, עבור תלמידי כתות ט' ו-י'. הפנימייה תשרת את תלמידינו יומיים בשבוע ומומלץ מאוד להצטרף וליהנות מהתכניות, מהאווירה והנוחות שתהיה למצטרפים – לפרטים נוספים נא היכנסו לאתר הישיבה , או צרו קשר עם מזכירות הישיבה.

החזרה ללימודים אי"ה ביום רביעי כ"ג בניסן בשעה 8.15. הלימודים יתקיימו בהתאם למערכת. השעות הרגילה של יום רביעי.

 

כדרכנו נצרף דבר-תורה קצר להגדה של פסח.

כידוע, לדעת בית הלל, בזמן שהיה בית המקדש קיים, היה כורך את קרבן פסח עם מצה ומרור ביחד ואוכלם, בהתאם למה שכתוב בתורה "על מצות ומרורים יאכלהו" ולזכר זאת אנו נוהגים כיום בליל הסדר את מצוות 'כורך'.

על כך שואלים הפרשנים:

א. מדוע הלל ראה חשיבות לכרוך את המצה והמרור יחדיו? הרי המצה סמל הגאולה ואילו המרור סמל השעבוד המר שהיה מנת חלקם של אבותינו במצרים?

ב. הרי סדר הדברים היה – קודם השעבוד ואח"כ הגאולה – ואם-כן מדוע הקדימה התורה "על מצות…" ואח"כ "…מרורים" וכפי שגם אנו עושים בעריכת הסדר, שראשית מברכים על אכילת מצה ואחר כך על המרור?

על פי דברי הרב קוק, שנותן טעם רעיוני ל'מצוות כורך' של הלל, נוכל לענות על שתי השאלות. המצה מבטאת את הגאולה, העצמאות והשחרור, אולם חופש ועצמאות צריכים גם כן גבולות. גם משה בתביעתו מפרעה שישלח את בני ישראל, הקפיד תמיד לומר "כה אמר ה' שלח את עמי ויעבדוני" . המרור, שבא אחרי הגאולה והעצמאות, בא לומר שהגאולה צריכה גבולות. שנים של שעבוד שהיה בזה דיכוי החופש וזה כמובן דבר שלילי במהותו, יש בו גם צד חיובי בזה שלוקחים את ההרגל של העבדות וממירים אותו בלהיות עבדי ה' – במקום להיות עבדים לבני אדם, הרי עתה אנו נהפכים לעבדי ה'. לכן, הלל כרך את המצה והמרור יחדיו ועתה אנו מבינים מדוע המרור בא אחרי המצה, לומר לנו  שיש להשתמש בכוח העבדות שהוטבע באבותינו בכפיה ונוצל לרעה על ידי המצרים, עתה עם ישראל ינצל את זה לטובה, בזה שירסן את החופש וינתב אותו לעבודת ה'. וזהו מעמד הר סיני שבא אחרי הגאולה, כדי לשים לנו גבולות וגדרות של שושנים. נראה את הדברים בלשונו:

"…שני הכוחות הללו, כוח העבדות וכוח החירות, צריכים אנחנו להבינם לא בתור שני כוחות נפרדים שאינם פועלים זה על זה וכל אחד מתייחד במקצוע אחד בחיים, כי אם שניהם מחוברים יחדיו ומשלימים זה את זה…להמציא לעולם את החירות המעולה, שכבודה ועוז חמדתה איננו נגלה כי אם בהיות עליו אותה העטרה של העבדות הרוממה עבדות של מלך הכבוד שהיא החירות הגמורה. על כן הצורה השלמה של החירות באה בהיותה נכרכת עם העבדות שאז ימצא האדם בנפשו השלטון הגמור הראוי לבן חורין באמת המושל גם כן על הגדול שבכוחות שהוא כוח החירות עצמו". (עולת ראיה חלק ב' עמ' רפ"ט).

יה"ר שנדע לנהל את הכוחות שניתנו לנו בתבונה עפ"י דרכה של תורה וכך נזכה לחירות אמיתית ולגאולה שלמה!

חג שמח וכשר לכל בית הישיבה!