לפני כארבע מאות שנה, בימי ההוד של ראש השנה, עבר רבי נתן נטע שפירא זצ"ל, בעל ה"מגלה עמוקות" לפני העמוד כחזן בתפילת שחרית וכשפתח בניגון של "המלך!!" פרץ בבכי נורא ולא יכלו להפסיקו. לאחר שהתיישב ונרגע, המשיך בתפילה בניגון שמח כאילו דבר לא קרה. כמובן שהציבור ביקש לדעת על מה ולמה בכה הצדיק בכי נורא ואיום ומה גרם לו אחר כך לשמוח. הסביר להם רבי נתן נטע: "כשאמרתי בקול גדול "המלך", נזכרתי באותו רגע בגמרא [מסכת גיטין דף נו.], שם מסופר על רבי יוחנן בן זכאי שיצא מירושלים הנצורה וכשפגש את אספסיינוס המצביא הרומי, אמר לו "שלמא עלך מלכא, שלמא עלך מלכא!" [=שלום עליך המלך שלום עליך המלך] ובתגובה אמר לו הקיסר הרומי, שהוא חייב פעמיים מיתה משתי סיבות – "חדא, דלאו מלכא אנא וקא קרית לי מלכא! ותו, אי מלכא אנא, עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי?" [=הסיבה האחת היא שאני לא המלך וקראת לי המלך ועוד אם אני מלך אז מדוע עד עכשיו לא באת אלי]. דברי הקיסר הרומי הדהדו בי, כביכול הקב"ה אומר לי 'אתה צועק ומכריז עלי כמלך? אם אני מלך איפה היית עד עכשיו? – ולכן בכיתי, מה אני יכול לענות?"
המשיך רבי נתן נטע ואמר: "אם כן, אתם שואלים מה גרם לי להתאושש ולהמשיך בתפילה מתוך שמחה ואמונה גדולה? – נזכרתי באירוע דומה שקרה ליפתח הגלעדי עם זקני המקום, כאשר גרשו אותו מעירם וכשהמלחמה התגברה, שלחו אליו משלחת שיבוא ויצא בראש הלוחמים ביודעם שהוא גיבור חיל. יפתח, שהיה פגוע מכך שגרשו אותו כשלא היו זקוקים, אמר להם [שופטים פרק יא ]"ויֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ לְזִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד הֲלֹ֤א אַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אוֹתִ֔י וַתְּגָרְשׁ֖וּנִי מִבֵּ֣ית אָבִ֑י וּמַדּ֜וּעַ בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ עַ֔תָּה כַּאֲשֶׁ֖ר צַ֥ר לָכֶֽם:" מעין אותה שאלה ששאל הקיסר את ריב"ז, 'היכן הייתם עד עכשיו?'. רק כאשר צר לכם אתם פונים אלי? . וזה בדיוק מה שהרגשתי, שהקב"ה אומר לי: 'עכשיו כשאתה חושש מיום הדין אתה בא אלי וצועק המלך?', אבל התעודדתי מתשובת זקני גלעד אל יפתח: 'אתה צודק!' "לָכֵן֙ עַתָּה֙ שַׁ֣בְנוּ אֵלֶ֔יךָ". נכון, טעינו כשלא הערכנו נכון את המצב ולכן אנחנו חוזרים בתשובה ומבקשים ממך שתמלוך עלינו ותצא ותגן עלינו. אמר להם רבי נתן נטע שפירא: "הקב"ה לא גרש אותנו חלילה, אלא אנו התרחקנו ממנו, ובוודאי ישמח לראות אותנו חוזרים אליו ומבקשים להמליכו עלינו. ויותר מכך, אנו פונים אליו לא רק כמלך אלא 'אבינו מלכנו' – האם ראיתם מלך, שבנוו חטא ורחק ממנו, האם המלך לא ישמח לקבל אותו שנית? האם המלך לא יתמוגג מנחת כשישמע את בנו צועק 'אבא אבא!' ? ברגע זה חשבתי 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה' – אתה אבינו, אתה הוא מלכנו, אתה הוא מושיענו…"
יתכן, שהייתה סיבה נוספת לכך שהמשיך רבי נתן נטע את התפילה מתוך שמחה, לפי המשל הידוע שבארבעים הימים של חודש אלול ועשרת ימי תשובה המלך נמצא בשדה. בדרך כלל, קשה להגיע ולראות את פני המלך ולשם כך צריכים לעבור מסכת של תחקירים ביטחוניים וצריך למצוא את העיתוי הנכון ובוודאי כשמדובר באדם פשוט, אולם בימים אלו, המלך יוצא אל העם וכל אחד יכול לגשת אליו, לדבר עמו ולהתנצל והמלך שומע אותו בלי מצרים ובלי מתווכים. אז כלפי התביעה 'היכן היית עד עכשיו?' אפשר לענות – 'לא מפני שלא רציתי לבוא למלך אלא הואיל וקשה להגיע אליך חיכיתי לך כאן כדי להביע בפניך את הדברים באופן ישיר'.
איחולי שנה לכל בית הישיבה, שתהא השנה שנת שלום ושגשוג שנת נחת מהילדים ושנה שימלא הקב"ה כל משאלותינו לטובה אכי"ר.