לפני מספר ימים סיפר לי ידיד ותיק, שבאחת מנסיעותיו עם רעייתו לחו"ל, חיפש צימר בדרכו ליעד מסוים. לאחר שמספר מקומות נענו בשלילה, מצא לבסוף צימר בכפר Okraschofen בדרום גרמניה. לאחר שהציגו עצמם שהם מישראל, התרגשו מאוד בעלי הבית, מר וילהלם שמידט ורעייתו ואינגה וקבלו אותם בחום רב. להפתעת ידידי ורעייתו, הובילו אותם המארחים לחדר גדול, שם הופתעו לראות תשמישי קדושה יהודיים, טלית, שופר, סידורי תפילה ותנ"ך. זוג המארחים הסביר לאורחים מישראל את פשר העניין וכך פתחו ואמרו: "אנו מבינים שהעם היהודי הוא העם הנבחר והגאולה לעולם תבוא על ידו". בית התפילה היהודי הוא בשבילם מודל להשראת השכינה וחיבור לקב"ה. בכל שבת הם עורכים לימוד תורה ויהדות לאנשי הכפר בחדר הגדול הזה, שהוא כמין בית כנסת ובפתחו מזוזה כשרה למהדרין. מר שמידט משמש פסיכולוג קליני מוערך מאוד במקצועו ובפעם האחרונה שהיה בישראל, רצה להתבשם מאורח החיים היהודי ובעיקר מתפילתם של יהודים בבתי הכנסת.

אחד הדברים המפתיעים ביותר הוא, שכאשר אנו מגיעים בכל בוקר לבית הכנסת ומרגישים שמחה על הזכות לבוא לבית אלוקים ולשוח עם בורא עולם, אנו אומרים – לא פחות ולא יותר – את הפסוק שאמר בלעם הרשע בנאומו השלישי כשבא לקלל את ישראל:

"מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵֽל" .

הדבר הזה תמוה ביותר ואפילו מעורר שאלות נוקבות. וכי חסרים לנו פסוקים שאמרו קדושים וטהורים מעמנו כגון דוד מלך ישראל? שלמה המלך? – דווקא נבואתו של עוכר ישראל זה היא אשר פותחת את תפילתנו?

ויש שרצו להקשות על קושיה זו, שהרי גם בראש השנה בסדר מלכויות אנו אומרים פסוקים שאמר בלעם הרשע "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וכו' " . ברם, זאת כבר מיישבים, שעד 'מה טובו' שתי הנבואות הראשונות היו מילים שהקב"ה שם בפיו של בלעם ולא מעצמו ורק מ'מה טובו' זאת נבואת עצמו. ולכן חוזרת שאלתנו המקורית, מדוע שמו את דבריו של אותו רשע בכניסה לבית הכנסת?

הראשון שהכניס את 'מה טובו' לתוך הסידור היה רב עמרם גאון בסידור המפורסם שלו, שנכתב לבקשת יהודי ברצלונה וסידור זה שנכתב על ידי רב עמרם גאון במאה התשיעית למניינם, הוא הסידור שממנו נבנה סידור התפילה שבימינו. גדולי הראשונים, ביניהם רש"י וכן תלמידו של רש"י ב"מחזור ויטרי", התבססו על סידורו זה. רב עמרם גאון הסתמך כנראה על הגמרא (סנהדרין ק"ה:), שקללת בלעם תיהפך לברכה:

"אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות – 'מה טבו אהליך יעקב', לא תשרה שכינה עליהם – ומשכנותיך ישראל"…אמר רבי אבא בר כהנא: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. שנאמר ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך, קללה [לשון יחיד], ולא קללות".

אם כך, מדוע דווקא הקללה של 'מה טובו' נהפכה לברכה ולא השאר? נתייחס  אי"ה בהמשך.

מסתבר שלא כולם נהגו בהתאם לסידורו של רב עמרם גאון. הידוע מכולם הוא רבי שלמה לוריא המהרש"ל (גדול פרשני התלמוד ופוסק הלכות אשר מנוחתו כבוד בעיר לובלין). בספרו שו"ת מהרש"ל כותב רבי שלמה לוריא:

"כשאני בא לבית הכנסת, מתחיל אני בפסוק 'ואני ברוב חסדיך' ומדלג הפסוק הראשון 'מה טובו אהלך' שאמרו בלעם ואף הוא אומרו לקללה כדאיתא בפרק חלק …" (שו"ת מהרש"ל סימן ס"ד).

נשאלת השאלה, מנין לנו שבלעם התכוון לקלל באמירתו 'מה טובו אוהליך יעקב'? הרי מהלשון  משמע לכאורה שכוונתו לטובה, שהרי אמר 'מה טובו אוהליך יעקב' לשון שבח ומדוע לתלות בו כוונה רעה ולהפוך את פירוש המילים?

אפשר לומר בפשטות, שרשע זה כל כוונותיו היו להרע לישראל, גם אם יצאו מפיו מילים שנחשבות לטובות, כשם שבסוף השיא עצה להחטיא את ישראל בשטים.

מצאתי הסבר נפלא ומקורי באמצעות משל של רבי ר' חיים פלטיאל (1240-1300), חברו ותלמידו של מהר"ם מרוטנברג, בו הוא מסביר שגם כשאומרים מילים טובות, הן יכולות להיאמר להרע , וזה לשונו:

"מה בין משה לבלעם? משל לבן מלך שהיה לו אוהב ושונא האוהב א"ל היזהר מעבירה כי כן ציווה אביך המלך ולא ישא פניך כי שופט צדק הוא והשונא אמר לו מה אתה מצטער? עשה כל תאוותך ואל תירא משום אדם כי אביך מלך הוא, כך משה אמר הישמרו וכו' וחרה אף ה' , ובלעם אמר לא איש אל ויכזב על הטוב אשר דבר אליכם ומה טובו אוהליך כלומר עשה כל תאוותך ואינו מקפיד עליך…". (בלק כ"ד, ה').

אכן בלעם אמר להם 'מה טובו אוהליכם' לפני בורא עולם ולכן אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים…אין לכם מה לחשוש, הוא לא יעניש אתכם.

נלע"ד לענות על שאלת הפתיחה, שאמנם אמת היא שכוונתו של בלעם הייתה לרעה, כפי שאומר רש"י בפרשתנו בשם חז"ל –

"אמרו רבותינו: מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם".

במילים אחרות, נביא הגויים בלעם, שחז"ל הגדירו אותו כנביא ברמה גבוהה ביותר, אכן מוציא מפיו דברי שבח עמוקים מני ים. עשרות כוונות היו בדבריו וכפי שחז"ל והפרשנים השונים לימדו אותנו. דווקא נביא האומות יודע, שכל העולם כולו עומד על תפילותיהם של ישראל ועל קדושת אוהלי ישראל, בין אם אלו אוהלי המשפחה הישראלית שאינם מכוונים זה לזה, בין אם זו הכוונה לבתי מדרש ולבתי כנסת. בלעם היה ענק שבענקים וידע והבין, שתפקידו של עם-ישראל להביא אור וברכה לעולם ודווקא גוי במעמד כזה עומד ומשבח את ישראל בנגוד אולי לרצונו עקב מעמדו באומות העולם. אבל בעומק לבו בלעם יודע מה כוחו וסגולתו של עמנו וברך את ישראל בדבר האמתי. אפשר לומר, שעשרות הפירושים שנאמרו בכוונת דבריו, לכולם אכן התכוון לכך וכפי שאמרו חז"ל הסברים רבים מה הייתה הסיבה שאסתר הזמינה את המן לסעודה ומסכמת הגמרא שם, שכולם היו בכוונתה – ולהבדיל, גם נביא האומות התכוון לכולם.[עיין מגילה טו:]

בתור נביא ידע בלעם, שעם ישראל בדרכו למולדתו ובחזונו ראה אותם יושבים על אדמתם ולכן היה בו אי רצון לראות בתפארתם של ישראל, אבל הבין לבד שזה תהליך בלתי נמנע, שגם יהיה לטובתם של אומות העולם וכפי שהסביר רבנו בחיי:

"על דרך הפשט התנבא עתה על יישובן של ישראל בארץ" (פרק כ"ד פסוק ה')

וכן כתב המלבי"ם: "האהל הוא אהל עראי והמשכן הוא הקבוע, ובמדבר שכנו באהלים אבל היו מוכנים אז להכנס אל הארץ ולשכון במשכנות קבועים ובלעם ראה כל זה, ואמר על האהלים שבמדבר מה טובו אהליך יעקב, ועל מה שמוכנים לשכון במשכנות בא"י אמר מה טבו משכנותיך ישראל, ושם ישראל גדול משם יעקב, כי כשיכנסו לארץ יהיו במעלה יותר גדולה ויקראו בשם ישראל".

בלעם הכיר היטב את השורשים מנין צמח העם, ידע הוא שיעקב אבי האומה היה איש תם יושב אהלים והמילים שאמר בנבואתו מעצמו מעידים על כך כאלף עדים וזה לשון מדרש אגדה (בובר, במדבר פרק כ"ד סימן ה'):

"מה טבו אהליך. בזכות שישב יעקב בהם, שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלים (בראשית כ"ה כ"ז), ועל זה זכו ישראל לישב באוהלים במדבר…".

בלעם ידע, שלאומה ללא שורשים אין אף אחיזה במציאות ולכן אין יותר מתאים מאשר לומר מלים אלו עם הכניסה הראשונה לבית הכנסת, אשר מחברים אותנו עד יעקב אבינו. וכן כותב ב'כתר יונתן' (שם פרק כ"ד פסוק ה'):

"כמה נאים הם בתי מִדרשׁיכם באהל אשר שִׁמשׁ בהם יעקב אביכם וכמה נאה הוא אהל מועד שבאמצע ביניכם ואוהליכם שסביב סביב לו בית ישׂראל".

ידע בלעם והאמין, שמקור כוחו הרוחני של העם הוא בית המקדש וכן המשכן בשלב הראשוני שלו במדבר. בלעם הרשע ידע, שמקור הקדושה של עם ישראל הוא מהמקום שהקב"ה ישרה שכינתו וכן ממשיך המדרש "משכנותיך ישראל. אמר על המשכן ועל המקדש שעשו ישראל שהשכינה שכנה בהם והוא היה מצילם" (שם) וכן רש"י רואה בדבריו על פי חז"ל את עתיד העם באהל שילה ובית עולמים ומוסיף שגם כשלצערנו יהיו בחורבנם –

"… דבר אחר 'מה טובו אהל' שילה ובית עולמים ביישובן, שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליהם…אף כשהן חרבין, לפי שהן משכון עליכם, וחורבנן כפרה על הנפשות, שנאמר כלה ה' את חמתו (איכה ד יא), ובמה כלה, ויצת אש בציון".

כפי שנאמר לעיל, בלעם ידע גם ידע שבתי הכנסת מקדשי המעט הם מקור השפע שיורד על העולם על ידי תפילתם של ישראל וזה ראוי באמת להיאמר עם כניסתנו לבית הכנסת וכפי שכתב הספורנו, תוך שהוא דורש את  שם יעקב לחוד ואת שם ישראל לחוד –

"משכנותיך- בתי כנסיות ומקדשי אל המיוחדים לשכן שמו שם ולקבל תפלת המתפללים. ואמר מה טובו כי לא בלבד הם מטיבים לעוסקים בם אבל מטיבים לכל האומה כמו שיורה שם יעקב שישאר בעקב ובאחרית הכל ולא יסוף וכמו שיורה שם ישראל לשרר עם אלהים ועם אנשים:" [שם]

שאלנו בתחילת המאמר מדוע קבעו את דבריו של נביא נוכרי מאמות העולם לכניסת בית הכנסת? הרי שנענה , שאין ספק שהזרעים שזרע בלעם בשבחו את אוהלי ישראל, וגדולי הדורות שקבעו זאת בכניסתנו לבית הכנסת, לומר לנו שאפילו אומות העולם מבינים ויודעים מנין שואב העם היהודי את כוחו ומצפים מאתנו שנביא את בשורת הקשר עם בורא עולם .

גם את מה שכתב האור החיים הקדוש נראה לומר, שבלעם ידע והבחין בין הגוונים השונים בעמנו ואת המנגינה שכל אחד מישראל  מנגן –

".. פירוש לפי שיש בישראל כת שקובעים עתים לתורה, וכת שעוסקים בה יתד התקועה [=בקביעות]. כנגד בעלי עתים אמר 'מה טובו אהליך יעקב', כאהל זה שאינו קבוע, וכנגד כת התקועה אמר 'משכנותיך ישראל'…".

עם ישראל – חלקו עוסק בתורה וברוחניות בצורה קבועה ואחר משלב זאת בתוך חייו. אין בהם בורים ועמי ארצות ואנשים בהמיים חלילה אלא שני סוגים, אהל ומשכן וכן כתב בצורה מפורשת יותר בעל 'פנים יפות'  ר' פינחס הלוי הורוויץ כבר לפני כ250 שנה על המגוון בעמנו:

"ויש לפרש עוד 'מה טובו אוהליך יעקב', הם האנשים הקובעים עתים לתורה ועוסקים ג"כ בדרך ארץ, ועליהם אמר דוד [תהלים קכח, ב] 'יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך', פירוש שאין עוסק בסחורה להרבות הון כי אם  להספקות פרנסתו אז אשריך וטוב לך, וע"ז אמר מה טובו אוהליך שהוא כאוהל לפרקים, ומשכנותיך הם ת"ח שתורתן אומנותן ששכינה שורה ביניהם, כמ"ש חז"ל [ברכות ח א] אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, וז"ש משכנותיך ישראל ששכינה שורה בתוכן".

נכנס בחיל ורעדה לבית הכנסת, נודה לקב"ה על הזכות לבוא בשעריו ונבין שקדושת בית הכנסת היא אשר משפיעה על עמנו ועל אומות העולם וכל העולם כולו מצפה לתפילתם של ישראל. נתפלל שיתקיימו בקרוב דברי הנביא ישעיהו  "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"[נ"ו]

שבת שלום לכל בית הישיבה