ספר במדבר, החומש הרביעי, מביא אותנו במנהרת הזמן אל תקופת המדבר, אל הקשיים וההתמודדות הלא פשוטה בדרך לארץ ישראל. תקופה זו הייתה רוויית משברים והתנסויות של עם שאך זה יצא משעבוד ועבדות אל מקום קשה גאוגרפית ופיזית, אבל בסופו של דבר משבח הקב"ה את ההתנהלות של דור יוצאי מצרים במסעו הארוך במדבר הנורא והמאיים וכפי שאומר הנביא ירמיהו בפרק ב': "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". אחרי שקראנו בחומש שמות על דברים גדולים ורעיונות נפלאים, נסים כבירים כגון יציאת מצרים וקריעת ים סוף, קבלת התורה והקמת המשכן ובחומש השלישי למדנו בעיקר איך וכיצד מתקרבים ומקריבים לבורא עולם במשכן ובמקדש וכן למדנו על התנאים לקיום האומה בארץ ישראל, על דיני המצוות התלויות בארץ על שמיטה ויובל ועוד, בחומש במדבר רוצה התורה שנראה ונפנים את התהליך שעבר עם ישראל במדבר, תהליך לא קל, בו התגבשנו כאומה
ובמיוחד האירוע המכונן שהיה לעמנו במדבר והוא מעמד הר סיני בו קבלנו את התורה . זאת לשים לב, שאמנם ההליכה והשהות במדבר היו כעונש על חטא המרגלים, אבל במציאות, גם ללא חטא, עם ישראל היה מקבל את התורה לפי חז"ל במדבר. כשהמדרש שואל, מדוע ניתנה תורה במדבר יש להבין את עצם השאלה, שהרי הגענו למדבר בעל כורחנו? – רואים מעצם השאלה, שחז"ל מבינים שהתורה ניתנה במדבר לכתחילה וכך לשון המדרש בבמדבר רבה פרשה א: "למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים: בג' דברים ניתנה התורה -באש, ובמים, ובמדבר.., ולמה ניתנה בג' דברים הללו? אלא מה אלו חנם לכל באי העולם, כך דברי תורה חנם הם״. התורה ניתנה במקום שלא שייך לאיש ואף אחד לא יכול לטעון שאצלו ניתנה התורה וממילא צריך ללמוד אותה בשיטה שהוא לומד. התורה שייכת לכולם ולא דורשת שום השקעה אלא ניתנת חינם . שואל מורי ורבי, הרב גולדוויכט זצ"ל, ראש ישיבת כרם ביבנה בספרו 'אסופת מערכות', שהמדרש מביא מיד בהמשך דעה קוטבית אשר מתנה את לימוד התורה בתשלום מאוד כבד והוא להפקיר עצמו ולוותר על כל חמדת עולם וזהו לשון המדרש שם "וידבר ה' אל משה במדבר סיני, אלא כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה לכך נאמר במדבר סיני". ומיישב העניין על פי "השפת אמת", שאכן יש שתי דרגות בלימוד תורה, האחת שהיא בחינם לכל באי עולם וכל מי שרוצה יכול ללמוד בין עני בין עשיר בין חכם ובין מי שקצרה בינתו, אבל יש שלב נוסף בלימוד תורה, שכדי להגיע אליו אדם צריך להתנתק כמה שיותר מענייני העולם ולהפקיר עצמו לתורה ואז יוכל לקנות תורה, או כלשון ה"שפת אמת" –"…זקן שקנה חכמה היינו שיש לחכמה דירה וקן בליבו". עד כאן ראינו שטעם נתינת התורה דווקא במדבר היא כמין סוג של משל וסמל – כמדבר שהוא בחינם והוא כהפקר. אך מצינו במדרש סיבה פרקטית לטעם מדוע התורה ניתנה דווקא במדבר. וזהו לשון הילקוט שמעוני (פרשת בשלח): "למה לא הביאן הקדוש ברוך הוא בפשוטה, אלא אמר הקדוש ברוך הוא, אם מכניס אני את ישראל בפשוטה מיד הם מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ובטלין מן התורה, אלא הרי אני מקיפן במדבר ארבעים שנה כדי שיאכלו את המן ושותין מי באר והתורה נבללת בגופן, מכאן היה ר"ש בן יוחאי אומר לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן". לפי דברי המדרש בילקוט, הסיבה לכל המהלך המסובך הזה של הליכה במדבר ולא הליכה פשוטה לארץ ישראל מיד, כדי שתורת ישראל תהיה מוטעמת בתוך העם וזה אפשרי רק במדבר כשכל חייהם הגשמיים הם מתנות שמים כמו המן, השליו והבאר, כי ברגע שיבואו לארץ הרי יהיו עסוקים במצוות ישוב הארץ והתורה תהיה כדבר חיצוני אבל תהליך ההכשרה במדבר איפשר להם להפנים את התורה בתוכם ממש. ואפשר להוסיף עוד, שטרם הכניסה לארץ הייתה חשיבות עצומה שיבואו כבר עם סדר יום יהודי הלכתי עם אג'נדה של תורה, המנחה ומדריכה אותם בכניסתם לארץ. ההכנה במדבר והתגבשות העם סביב ערכי התורה הייתה הכרחית לפני שבאים למקום ישוב בארץ ישראל. לפני כמה שנים, ראש ישיבת פונביז, הגאון הרב שך זצ"ל בנאומו באצטדיון יד אליהו אמר בין השאר, שהיות שתורה ניתנה במדבר הרי איננה תלויה בארץ ישראל ומצות תלמוד תורה קיימת גם בחו"ל, למרות שהרבה מצוות תלויות בארץ, ולדעתו אפילו לארץ ישראל אין בעלות על התורה אלא היא שייכת לכל מקום ולכל זמן. זו אולי הסיבה, מדוע בארון הברית הבדים אינם מחוברים לארון, לומר, שניתן להעביר את התורה ממקום למקום. נמצאים אנו בימי ההכנה לחג השבועות. הרי יש לדעת, שכדי לקנות תורה צריך להפקיר עצמנו כמדבר ועוד עלינו לדעת שניתנה תורה לאוכלי המן, זאת אומרת למי שלא שם את כל זמנו בדאגה למזונו אלא 'השלך יהבך על ה' והוא יכלכלך'. יהי רצון שנקבל את התורה מחדש בימי ההכנה האלו מתוך שמחה של מצווה ומתוך רצון להיות מאלו שקונים את התורה ולא רק לומדים אותה.
הזדהות משרד החינוך 
