במבט ראשוני, הכרזתו של בלעם "תמות נפשי מות ישרים" עושה רושם של בקשה ורצון להיות טוב, ישר וצדיק. לכאורה, בלעם רוצה למות 'מות ישרים'! מי לנו גדול מבלעם??? ימות המשיח ממש!

ה'אור-החיים' הקדוש, רבי חיים בן עטר זצ"ל (שדבר תורה זה יהיה לע"נ – יום הזיכרון שלו חל השבוע בט"ו בתמוז ונטמן בהר הזיתים בשנת תק"ג, לפני 272 שנים) מתלבט קצת במשמעות צדקותו ושאיפותיו של בלעם, האם אכן ביקש כאן דבר גדול.

מחד, אומר ה'אור-החיים, שדברים אלו אמר בשם עצמו ולא רוח הקודש דברה מפיו, "…וכבר אמרו ז"ל, כי כשהיה רוצה לדבר דברים שאין היזק לישראל, היה ה' מניחו לדבר אשר יחפוץ…הפליג רשע לשאול ענין גדול, שאמרו ז"ל אנשי אמת (זוהר ח"א קכב ב), שיש ב' הדרגות בצדיקים בשעת מיתתם, הא' שיוצאת הנפש מן הגוף והולכת באין מסך מבדיל באין מעכב עד מקום האושר העליון, ויש צדיקים שביציאת הנפש לא ישיגו גדר זה ונמנעים מלכת תכף ומיד ומתעכבים עד זמן מה אם יהיה להם איזה חטאים וכדומה, ואפילו חטא כל שהוא יסובב הדבר, ולזה בחר בלעם לשאול גדר העליון שנפשו בשעת מיתה תהיה כמיתת אותם שהולכים ביושר את פניו יתברך באין מסך באין מעכב". לפי זה, בלעם אכן שאף להיות 'גדול' ולהגיע לדרגה הגבוהה ביותר אחרי מותו, ישר לעולם העליון.

אפשרות נוספת מעלה ה'אור-החיים' הקדוש, שבלעם אמנם דיבר ברוח-הקודש וכל כוונתו הייתה למות בידי אנשים ישרים, עם ישראל, ובזה ראה זכות גדולה כפי שקרה באמת . [ע"ש בהסברו הקבלי לזכות זו].

ברם, האפשרות השלישית שמעלה רבי חיים בן עטר, נראית לעניות דעתי מכוונת יותר לשאיפותיו האמיתיות של בלעם. דבריו בדבר רצונו למות מות ישרים מהווה דפוס התנהגות אופייני לאנשים רשעים. מה היה באמת רצונו של בלעם? ביקש למות מות ישרים. אם נדייק בפסוק, לא ביקש לחיות חיים ישרים – אלא רקלמות מות ישרים. להבנת הענין, נצטט מפירושו של ה'אור החיים' [במדבר כ"ג] – "עוד ירצה, שבהגיעו ליום המיתה ייטיב דרכיו ממעשיו הרעים ותועבותיו, כי רשע שבאומות היה…אלא שנתאווה, שבשעת מיתה ישוב ויהיה ישר כישרים שבאומות, ולפי שעמד על מזגו והנה הוא רע בתכלית הרע ונמנע ממנו עשות יושר. לזה שאל דבר, שיכול להיות שבשעת דכדוכה של מוות יהיה ישר, וכיוצא בזה ראיתי רשעים שאמרו לי בפירוש כי אם היו יודעים שיחזרו בתשובה ותיכף ימותו – היו עושים, אלא שיודעים שאינם יכולים לעמוד בתשובה זמן ארוך, כי דבר-מלך עליהם מלך זקן וכסיל[=יצר הרע] רחמנא ליצלן, ולא שאל הרשע שימות כמיתת הצדיקים שבישראל כי הוא מן הנמנע שיגיע להשגה זו".

במלים אחרות, מצפונו של בלעם כמצפונם של רשעים קלאסיים. מציק להם כל הזמן אבל על אף זאת, הם אינם מוכנים להפסיד את הנאות העוה"ז ותאוותיהם, ואומרים לעצמם 'נעשה תשובה בטרם נמות'.

חז"ל ביטאו ענין זה, שרשעים מלאים חרטות [ע"פ נדרים ט:], משום שבקלות חוזרים הם למעשיהם המקולקלים ולכן הם גם מתחרטים כל הזמן.  חז"ל כבר לימדונו "שוב יום אחד לפני מיתתך" [אבות פרק ב' משנה י'], אבל איך ידע אדם מתי לשוב בתשובה אם אינו יודע את יום מותו? – אלא אומר רש"י במקום, שזהו בדיוק הרעיון של המשנה, מכיוון שאדם אינו יודע את יום מותו ולכן צריך לשוב בתשובה כל יום, שמא זהו יומו האחרון.

אם כן, זה היה מצבו של בלעם, שביקש למות מות ישרים, כי ידע והכיר את כוחותיו, שלחיות חיים ישרים יקשה עליו מאוד .

מה הכוונה 'ישרים'? מהי ההגדרה של 'ישר' ומי מוגדר כאדם 'ישר'? ידועה ההקדמה של הנצי"ב לספר בראשית, בו מגדיר את ה'אדם הישר' על פי הדגם של אבות האומה, שנקראו 'ישרים' לפי דברי רבי יוחנן בגמרא [עבודה-זרה דף כ"ה.]. ועל כן, ספר בראשית נקרא 'ספר הישר' על שם האבות שהיו ישרים ובלעם ביקש להידמות לאבות ואיחל לעצמו למות כמותם.