להדפסת דבר התורה לחצו כאן

מי את, קטורה? – לפרשת חיי שרה

חמישים ואחד ק"מ צפונית לאילת שוכן קיבוץ 'קטורה', שיחגוג החודש חמישים שנים להיווסדו. במשך שנים היו אלה חיילי הנח"ל שאיכלסו את הקיבוץ ושהו שם כהיאחזות צבאית. בשנת תשל"א היישוב 'התאזרח' בטקס רב-רושם וכיום הוא מאוכלס ברובו בעולים מארצות הברית ומצפון אמריקה.

מדוע נקרא הקיבוץ בשם זה?

כנראה על שם אשת אברהם אבינו – קטורה – אותה נשא לאשה לאחר מות שרה אשתו ולאחר שיצחק עצמו התחתן עם רבקה.

מהי הסיבה שבחרו דווקא בשם זה ולא בשמות של נשים ידועות יותר הנחשבות בעם היהודי?

במסגרת מאמר זה ננסה להבין ולהכיר את דמותה של קטורה ואולי בעקבות כך נבין יותר את המניע לבחירת שם הקיבוץ כשמה.

ראשית, נביא את הפסוק בפרשתנו, המתאר את נישואי אברהם לקטורה (כ"ה, א') –

"וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה".

הכתוב לא מגלה לנו מי היא אותה קטורה ומדוע אברהם לקח אותה לאישה ועל כך נחלקו חכמי ישראל.

רש"י בעקבות כמה מדרשים אומר, שהיא למעשה הייתה הגר המצרית, פילגש אברהם, אותה הרחיק מביתו לפי בקשתה של שרה אשתו ואמו של ישמעאל, וזה לשון רש"י –

"קטורה – זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם".

רבים הם המדרשים עליהם מסתמך רש"י ונביא מעט דוגמאות מדבריהם, אך כולם נדרשים להסביר, שהרי אם זו הגר – מדוע הכתוב לא קורא לה בשמה אלא בשם קטורה.

מדרש אגדה (בובר) מבאר –

"…ושמה קטורה. למה נקרא שמה קטורה?, שנעשית כריח הקטורות, ד"א שנקטרה בטהרה, שלא בא אדם אחר עליה מעולם, ומצאה אברהם קשורה, לכך נקראה קטורה".

וכן הפסיקתא זוטרתא על אתר מסביר כדעת רבים, שלמעשה המילה 'קטורה' משמעותה 'קשורה', שהטי"ת והשי"ן מתחלפות –

"…בן מאה וארבעים  שנה היה אברהם אבינו כשנשא את קטורה, מאי קטורה, ר' אומר זו הגר, ומאי קטורה שקיטרה [=שקשרה] עצמה במצוות ובמעשים טובים. ד"א קטורה תרגום קשורה, שאע"פ שכתוב בה 'ותלך ותתע' לא נחשדה על בריה אחרת חוץ מאברהם, אלא חתומה כקנקן שהוא קשור וחתום".

ב'כתר יונתן' מפרשים את ענין 'קשורה' לאברהם –

"ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה – היא הגר שקשורה לו מתחילה".

אני מניח שמי שקורא שורות אלו אומר בוודאי, שאלו הן דרשות נחמדות וחביבות, שלקחו את המילה 'קטורה' וחיברו אותה לתרגום. אבל האם אכן זה הפשט שזאת הייתה הגר?

מסתבר, שגם נכדו של רש"י הרגיש בדבר וטוען שזה לא הפשט, וזה לשונו של הרשב"ם –

"קטורה – לפי הפשט אין זו הגר".

וכן ה'אבן עזרא' על אתר כותב בצורה חד-משמעית וגם מוכיח זאת מהכתוב בעזרת דיוק חמשה פסוקים לאחר התיאור שאברהם נשא את קטורה, וזה לשונו –

"קטורה איננה הגר, כי כתוב ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם (ברא' כה ו) ופי' פילגש – שפחה" – ופילגש איננה אשה.

רבי דוד קמחי – הרד"ק – מגדולי פרשני המקרא, מאמץ את הפירוש שקטורה איננה הגר וטוען, שלמעשה לאברהם היו לפני כן שתי נשים והוסיף שלישית לעת זקנתו שתשרת אותו ותדאג לו וכן שיוכל להביא לעולם ילדים נוספים למרות גילו המופלג ולא דאג שיהיו דווקא ממשפחתו, כפי שמסביר שזרעו יצחק היה מאשה שבמשפחתו ולכן לא מוזכרים הבנים של הפילגשות אלא רק של הנשים – וקטורה היתה לו לאשה ולא כפילגש וזה לשונו של הרד"ק  –

"ויסף אברהם – הוסיף לקחת עוד אישה כי כבר היו לו שתים ועוד הוסיף ולקח השלישי' כדי לשמשו לעת זקנותו, ולהוליד ג"כ להרבות זרעו בעולם, ולא הקפיד בזו מאיזה עם ומאיזה משפחה תהיה כיון שזרעו המיוחד שהוא יצחק היה מאשה שהיתה ממש ממשפחתו, והשיא ליצחק גם כן אישה ממשפחתו ולא חשש על שאר הבנים מאיזה עם יהי' אבל ודאי אשה כשרה בקש לו שלא תהיה מרת רוח בזקנותו ושמר גם כן שלא תהיה מבנות כנען, כי הגר מצרית היתה ולא כנענית, והגר היתה אשה לאברהם כמו שאמר לו לאשה, וקטורה גם כן היתה לו לאשה כמו שאמר ויקח אשה ומלבד אלו היו לו מהם בנים ולא זכר אלא בני הנשים, והנשים היו בנישואין בחופה ובמשתה והפילגשים ביחוד לבד שהיו מיוחדת לו למשכבו. וארז"ל אשה בכתובה ובקדושין, פלגש בלא כתובה ובלא קידושין, והם אמרו (ב"ר ס"א) קטורה זו הגר ואמרו כי לא היתה לאברהם אלא פילגש אחת והיא הגר, ודרשו זה בעבור שמצאו 'הפילגשם' חסר יו"ד ואנחנו מצאנוהו מלא ביו"ד בכל הספרים המדויקים".

רבי אברהם בן הרמב"ם כתב סיבה מקורית מדוע אברהם בגיל כל כך מופלג הביא ילדים לעולם יחד עם קטורה, משום שהרי אברהם התפלא לדברי הקב"ה שיוולד לו בן בגיל מאה – והקב"ה חיזק את הנס ולא רק בגיל מאה ילד אלא בגיל מאה וארבעים, וזה לשונו –

"ויסף אברהם וג'. גזירת וסיבוב האל כדי לחזק את הנס הוא ע"ה תמה הלבן מאה שנה יולד ונולדו לו כמה בנים כאשר כבר היה יותר מן מאה וארבעים שנה".

אם נחזור לפרשנים כגון רש"י, הטוענים שקטורה זו הגר וקושרים לה כתרים של נאמנות וטהרה וכו', עליהם להסביר את הסתירה מהפסוק בפרשת וירא (כ"א, י"ד) –

"וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע".

ורש"י מסביר שם –

"ותלך ותתע – "חזרה לגילולי בית אביה".

אלא, רש"י וההולכים בדרכו יאמרו, שהיא חזרה בתשובה, וכן כותב ה'חזקוני' לשיטתם, למרות שהוא עצמו בסוף דבריו טוען שזה לא הפשט וקטורה איננה הגר, וזה לשונו –

"…ושמה קטורה פרש"י זו הגר ונקראת קטורה על שם שמעשיה נאים בקטורת. וא"ת הרי לעיל גבי ותתע פרש"י מלמד שחזרה לגלולי בית אביה אלא י"ל קודם שחזר ולקחה אברהם פעם שניה עשתה תשובה ונקראת קטורה על כך. וי"א בקשה לחזור לגלולי אביה ולא חזרה".

ומסביר ה'שפתי חכמים' מדוע רצתה לחזור לגילולי אביה ובסוף לא חזרה, וזה לשונו –

"…צריך לומר שהייתה בדעתה לחזור לגילולי וכו', דסברה כיון שנטרדה מבית אברהם גם אלהיו [=של אברהם] הסתיר פניו ממנה, וכשראתה הנס שנעשה לבנה בבאר ושנגלה לה המלאך, לא הוציאה עצמה מתחת כנפי רשותו, והג"א כתב שאחר שנעשה לה הנס חזרה בתשובה".

ברם, עדיין כל הסיפור הזה של אברהם הבא בימים, שלוקח לו אישה, טעון הסבר ואת זה מצאנו כרגיל אצל הרש"ר הירש, אשר במילים עכשוויות מסביר כאן את כל הסיפור, וזה לשונו –

"אין להתפלא על כך, שאברהם חזר ונשא אישה. הן הוא חי עוד שלושים וחמש שנה; וזמן זה עולה על האורך הממוצע של חיי נישואין בימינו. נוסף על כך, לדברי חכמינו, אין האיש "שלם", כשהוא שרוי בלא אישה (בראשית רבה יז, ב); לעולם תפקיד האדם גדול, מכדי שיוכל האחד לבדו למלא אותו בשלמות".

אנו למדים כאן מענין 'קטורה' מספר יסודות חשובים לחיינו.

ראשית, למדנו על חשיבות חיי הנישואין ויציבותם – ואפילו ב'זיווג שני'.

כמו-כן, ההתייחסות לאדם מבוגר ובא בימים, שלכאורה אינו זקוק לחיים איכותיים ומשמעותיים, היא זלזול ברצונו וכוחו של הזקן, אפילו מופלג, לחיות חיים משמעותיים.

יש לענ"ד להוסיף, כי זקנה משפיעה אולי על הגוף, אבל אדם בכל גיל נשמתו ורוחו נשארים חפצי-חיים כשל אדם צעיר בגילו, ולכן אפשר לפגוש אנשים בבתי-אבות בגילים מופלגים, המקיימים חיי חברה ואף מתחתנים בזקנתם.

הרש"ר הירש מתייחס גם לזהות של קטורה, וטוען על פי הדעה שהיא הגר, שמי שהביא אותה חזרה לאברהם היה יצחק, והרש"ר רואה בזה דבר מיוחד, בשונה מימינו, לגבי היחס של הילדים לנישואים שניים של אביהם, וזה לשונו –

"לדעת ר' יהודה (שם סא, ד) קטורה היא הגר, היא האישה ששרה בשעתה הביאה אל אברהם. הנה מה טהור ואנושי היה יחס זה בעיני חכמינו, אם כי סופו היה כה עגום ומעציב. יצחק, כך הם אומרים, הלך אל הבאר אשר במדבר, והביא משם את הגר לאברהם (תנחומא חיי שרה ח); בעצמו לקח לו את "אמו החורגת". והן כה אהב את אמו! ובלכתו שמה, הן טרם מצא ניחומין על פטירת אמו! יובנו דברים אלה כעובדה היסטורית או כדרשה שיצאה ללמד, בין כך ובין כך נמצאנו למדים על ההשקפה שציינה את ימי חכמינו. לעומתם היאך ירדה תקופתנו, בה מתיחות – אם לא איבה – שרויה בין בנים מבוגרים לאביהם, בעטיו של זיווג שני!".

אם למדנו את חשיבות הסיפור כהפקת לקחים ולחשיבות של נישואים בגיל השלישי וביקורת מסוימת על ילדים שאינם מבינים את החשיבות לנישואין שניים של אנשים זקנים, המלבי"ם מוסיף מבט נוסף לחשיבות שאברהם ראה להרבות בזרעו, אך עם מעמד שונה לצאצאים שבאו מהנשים השונות, וזה על פי הפסוק בתהילים (א', ג'), שלכל עץ יש חלקים שונים – יש את הפרי ויש את העלים –

"וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֘ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ".

וזה לשונו של המלבי"ם –

"כמו שהעץ יש בו עלין וקליפה וגרעינין ופרי, כן במין האנושי ימצא הלב והפרי שהוא מובחר האנושי שבעבורו נשתל כל האילן ובעבורו נקרא כל היצור, אבל הפרי מעטה [=הוא מועט] נגד העלין והקליפות, שהם כלל בני אדם גוים ולאומים שצריכים בהכרח לחיות חיים הארציים ואגודתו על ארץ יסדה בעבור הפרי והלב והסגולה מבני אדם, שכל העולם לא נברא אלא בשביל זה ולצוות לזה, ושקול זה כנגד כל העולם כולו…וריב"ז כשראה אוכלוסייה בהר הבית אמר ברוך שברא כל אלה לשמשנו…".

עד כאן דברי המלבי"ם באופן כללי ואז ממשיל את משל העץ לאברהם אבינו ומבאר מה מעמדם של בניו מהנשים השונות –

"…ובזה מספר שכן אברהם עם מה שהוליד את יצחק ונתן לו בת זוגו שמהם יצא הלב והסגולה, והוציא ג"כ עלים וקליפות שיהיו שומרים לפרי, ויש קליפה הקודמת לפרי כטבע התולדה שתחלה יצאו הסיגים ואח"כ הכסף הנקי…ובערך זה היה ישמעאל שנולד קודם יצחק, ויש קליפה המאוחרת לפרי ובערך זה היו בני קטורה, ועל זה אמר  במדרש אשר פריו יתן בעתו זה יצחק, ועלהו לא יבול זה ישמעאל וכל אשר יעשה יצליח אלו בני קטורה, אולם יודיע כי אלה לא יתייחסו אל אברהם לעיקר והיה רק תוספת אל העקר, וז"ש ויוסף אברהם".

אם נחזור לתחילת המאמר ולשאלתנו, נוכל אולי להבין ע"פ המדרשים שהבאנו מדוע נקרא קיבוץ קטורה על שמה של אשת אברהם, בין אם זו הגר או אישה אחרת. אמנם, אינני יודע אם לזה התכוונו אנשי קטורה ובוודאי נימוקם עמם, ואכן סיפור זה של נישואי אברהם לקטורה מלמד אותנו עקרונות רבים לחיינו כפי שכתבנו לעיל, ויש עוד עקרונות אליהם לא התייחסנו כאן, כגון שכדאי לחתן קודם כל את הילדים לפני הנישואין בזיווג שני, כפי שכותב אחד הפרשנים, שהילדים לא יחששו שהרכוש שעשה אביהם עם אמם יועבר לאשה השניה ולילדיה, ועוד ועוד.

שבת שלום לכל בית הישיבה ולבוגריה, ברכת ה' לשמירה והצלחה לאלו הנמצאים בחזית הדרומית והצפונית וכמובן לכל חיילי צבא ההגנה לישראל, שיחזרו כולם לשלום לביתם ולמשפחתם, בריאים בגופם ובנפשם ונצליח אי"ה להביס את אויבנו האכזרים ולהרים את קרן ישראל בעולם!