להדפסת דבר התורה לחצו כאן

ויברא את האדם בצלמו בצלם אלוקים – לפרשת בראשית

רציתי מאוד לפתוח במילים חגיגיות לכבוד התחלה חדשה של קריאה בתורה ולכבוד 'בראשית ברא אלוקים'… ברם, לדאבון לבי עליי להתחיל לכתוב קודם כל על האסון הכבד שהפילו עלינו מחבלי החמאס וחבר מרעיהם ביום חג 'שמחת תורה'.

נמצאים אנו בתחילתה של המערכה, שכינויה 'חרבות ברזל', שיצאה לדרך לאחר ההתקפה הקשה והברברית של הטרוריסטים הערבים שיצאו מעזה. כולנו המומים מתאוות הרצח של נשים וילדים, צעירים וצעירות, זקנים וזקנות, ומהובלה לשבי של ילדים וזקנים בתאוות רצח נוראית. כולנו מתקשים להאמין כיצד יכולים בני אדם להגיע לשפל מדרגה שכזה. נכון, עמנו כבר חווה בעבר מספר פעמים רב מדי שנאה יוקדת ורצח יהודיים רק עקב היותם יהודים, וכמובן שיא השיאים של השנאה והרצח שייך לגרמנים הנאצים בשואה הנוראה.

אסור לנו להתבלבל – ההבדל בין הנאצים הארורים למחבלי החמאס, שהאחרונים לא יכולים לממש את מלוא רציחתם, מה שלצערנו בזמן השואה היהודים היו חסרי מגן, וזה עושה את כל ההבדל. כולנו היינו בטוחים לאחר הקמת מדינת ישראל, שאירועים מעין אלה שייכים לנחלת ההיסטוריה, עם-ישראל יושב לבטח בארצו יחד עם צבא חזק – ומאידך, חשבנו שהעולם 'התעדן' קצת יותר. אפשר לומר אולי, שבאמת העולם כן התעדן קצת יותר, אך עדיין ישנם אלה שצורת חשיבתם היא של רוצחים ממש, כמו לצערנו חלק מהאוכלוסייה הערבית  שנמצאת בעזה וגם ביהודה ושומרון, שכל מטרתם הוא לרצוח יהודים, ולעתים יש המניחים שאולי חל בהם איזו שינוי והתקדמות תרבותית ואידאולוגית, אך השבוע למדנו על בשרנו, רחמנא ליצלן, שכאשר רק הייתה להם אפשרות והזדמנות, הם השתוללו בחמת רצח.

השבוע קיימנו באופן מקוון כינוס מרגש של תפילה ולימוד תורה עם תלמידי הישיבה, ובדבריי לתלמידים ולצוות הישיבה אמרתי שזה עצמו פלא גדול שאנחנו מתפלאים ומופתעים על כך שישנם אנשים אויבי עם-ישראל, שאין להם שום רחמים ותאוות הרצח שלהם לא יודעת גבולות – שהרי המשנה במסכת סוטה הזהירה אותנו כבר לפני אלפי שנה שיש דבר כזה ושישנם אויבים שאין להם רחמים. המשנה במסכת סוטה (ח', א') מביאה את דברי התורה בנאומו של הכהן משוח המלחמה, שמדבר דברי עידוד לעם לפני היציאה למלחמה –

"…ואמר אליהם 'שמע ישראל אתם יוצאים היום על אויביכם' – ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין, שאם תפלו בידם ירחמו עליכם".

כפי שקרה בהיסטוריה של עמנו, וכפי שמסופר בספר דברי הימים ב' (פרק כ"ח), שהשובים הלבישו אותם והנעילו אותם והאכילו והשקו אותם, וכל מי שלא היה יכול ללכת ברגל הרכיבו אותו על חמור והביאו אותם ליריחו ושם שחררו אותם לשומרון, אך הכהן המשיח מזהיר אותם –

"על אויביכם אתם הולכים, שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם".

לצערנו הרב, בשנים האחרונות התבלבלנו בין אויב לאוהב, בין מי שרוצה בטובתנו ובין מי שרוצה ברעתנו. התמימות והנאיביות הזו היא סכנה קיומית למדינת ישראל והיא נובעת מהתכונה האלוקית שטבע בנו הקב"ה, להיות רחמנים בני רחמנים.

גם מה שנקרא השבת אי"ה מתקשר למציאות העכשווית. התורה מיד בבריאת האדם מדגישה, שהקב"ה ברא את האדם "בצלם אלוקים". הביטוי 'צלם אלוקים' העסיק רבות את הפרשנים, מה הכוונה המדויקת של המילה 'צלם'?

תחילה נביא מספר פירושים מצומצם למילה 'צלם', שהם חלק קטן בניסיון להתמודד עם משמעות המילה שמופיעה בפרשתנו ובפרשת נח, ונתייחס בהמשך לכך שבגלל היותו של האדם 'צלם אלוקים', הרי יש חומרה רבה ביותר על מעשי רצח.

במדרש הגדול (בראשית פרק א פסוק כ"ז) –

"ויברא אלהים את האדם בצלמו. זה בנין גופו. בצלם אלהים, זו נשמה שניתנה בו, שלשון צלם נופל על הגוף ועל הנפש שאינה גוף".

השילוב הזה של גוף ונשמה זו תבנית מיוחדת של האלוקים.

'תרגום יונתן' ממחיש לנו את הפלא של האדם, שאנחנו חושבים שזה מובן מאליו, ולזה מתכוונת התורה ש'בצלם אלוקים עשה את האדם' –

"ויברא ה' את האדם בדמותו בצלם אלוקים ברא אותו, במאתיים ארבעים ושמונה איברים ושלוש מאות ושִׁשׁים וחמשה גידים ויקרום עליהם עור וימלא אותו בשר ודם …".

רש"י מחדש על פי המדרש, ש'צלם אלוקים' הכוונה היא, שכפי שעשו פעם מטבעות, יצרו צורה ששימשה כחותם וכל המטבעות נעשו בקורנס על פיו –

"בדפוס העשוי לו, שהכל נברא במאמר והוא נברא בידיים, שנאמר (תהלים קלט ה) ותשת עלי כפכה, נעשה בחותם כמטבע העשויה על ידי רושם שקורין.. [מטבע] וכן הוא אומר (איוב לח יד) תתהפך כחומר חותם: בצלם אלהים ברא אותו – פירש לך שאותו צלם המתוקן לו צלם דיוקן יוצרו הוא".

המיוחד בכך הוא כפי שאומרת הגמרא (סנהדרין ל"ח.) –

"תנו רבנן: להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע מאה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, והקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד דומה לחברו, שנאמר (איוב לח, יד): 'תתהפך כחומר חותם' ".

לא רק בתכונות ובמחשבות, אלא אפילו בצורה החיצונית אין פרצופיהם של בני אדם שווים למרות שכולם יצאו מבסיס אחד .

כדרכנו אנו אוהבים את דרכו הפרשנית של הרש"ר הירש. טענתו העיקרית שבביטוי 'בצלמו בצלם אלוקים' בא לומר, שיש להתייחס לגוף בקדושה ולא לחלק בין הצד הרוחני ששם צריך להתעלות לצד הגופני שם אפשר לעשות כל מה שרוצים בלי שום מגבלה. וזה לשונו –

"…ביטוי זה נשנה כאן פעמים מספר, והרי כאן הדגשה מיוחדת: לבושו הגופני של האדם הוא ראוי לאלהים והולם ייעוד אלהי. כך לימדתנו תורה להכיר ולהעריך את כבודו האלהי של הגוף. ואכן, לא באה תורה רק לקדש את הרוח, אלא בראש ובראשונה: לקדש את הגוף. הנה זה היסוד לכל מוסר אנושי: גוף האדם על כל יצריו וכוחותיו נברא בצלם האלהים; ושומה על האדם לקדש את גופו כראוי לייעודו האלהי. אין לך דבר, החותר תחת כל מוסר, כאותו רעיון תעתועים, המפצל את נפש האדם: הוא מודה בכבודה האלהי של הרוח ומורה לה להתעלות לעולמות עליונים; ואילו לגוף הוא מרשה שרירות משולחת רסן, להתהולל כבהמה בכיעור החושניות; ולגאוני הרוח אף יעניק חנינה מיוחדת – על כל שחיתות מוסרית של הגוף. לא כן ייעוד האדם, כפי שנצטייר בתורת ה'. קדושת הגוף ושמירת צלמו האלהי הן יסוד מוסד לכל זיכוך מוסרי ותנאי לכל מעלה רוחנית. וככל שהרוח מבקשת להתעלות, כן גוברת הדרישה לקדושת הגוף. שעה שהקב"ה כרת ברית עם ישראל, וכך חזר והקים את האנושות הטהורה, – פתח במצות מילה, המקדשת את הגוף. ומצוות רבות הכתובות בתורה לא באו אלא לצורך תקנת הגוף: להוליד את הגוף, לזונו ולקיימו בהכשר טהרת הצלם; למען יוסיף הגוף להיות צלם אלהים – ולא טמא, שקץ ותועבה".

פירוש חשוב שנמצא בכמה ראשונים חשובים כמו הרמב"ם (תחילת ספר 'מורה נבוכים') וכן פרשנים ראשונים אחרים, המדברים על כך שההשגה השכלית ויכולת הבחירה של האדם זהו הצלם המיוחד האלוקי שבאדם, שאין אף יצור עלי אדמות כאדם שיש לו יכולת חשיבה וניתוח של המציאות, ולכן יש לו את יכולת הבחירה, וזו תכונה אלוקית של הקב"ה שגלומה במילה המאוד קטנה 'צלם'.

גם לפי מעט הפרשנים שהבאנו על המיוחד באדם שהוא 'צלם אלוקים', אפשר להבין את הפסוק בפרשת נח (ט', ו'), שמנמק את החומרה שבשפיכת דם אדם בהיותו צלם אלוקים –

"שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם".

וזה לשון מדרש אגדה על אתר –

"ולמה החמיר הקדוש ברוך הוא בהריגת אדם, מה שלא החמיר בהריגת הבהמה? לפי שבצלם אלהים ברא את האדם, וזה בא ומיעט את הדמות".

פירוש העניין, שהרוצח פוגע ישירות בדמותו של הקב"ה שיצר את האדם בדמותו.

מבאר ה'אבן עזרא' מה בדיוק נפגע כאן, כי הבינה שניתנה לאדם להכיר את בוראו היא משלימה את נשמתו, מה שאין כן הבהמה. וזה לשונו –

"…וטעם כי בצלם אלהים – בעבור כי הבהמות והחיות לא נבראו ללמוד ולהכיר השם ומעשיו ולהבין העומדים לנצח כמו האדם שנברא בעבור זה. והנה אם לא תשחט הבהמה היום, ותעמוד ותחיה שנים – אין תקוה לה, כי סופה למות, והיא לא נבראה רק בעבור האדם. והנה אם תועיל לאדם שחיטתה אין הפרש בין שחיטה ומות. על כן היא מותרת, והאדם אם יהרג טרם [ה]געת עתו – הנה לא תהיה נשמתו שלמה. כי אלו ארכו שניו היה יודע דברים נעלמו ממנו. ואלה הדברים צריכים פירוש ארוך…".

ה'אבן עזרא' מסיים את דברו שעדיין צריך הסבר ארוך.

ואכן, מצאנו יתר הרחבה בדרכו של ה'אבן עזרא' על ידי רבי דוד קמחי הלא הוא הרד"ק על אתר –

"כי בצלם אלהים עשה את האדם – כי הוא נכבד מכל הנבראים השפלים עד שהאל בראו בצלמו בשכל שנתן בו, לפיכך יש לשאר הנבראים שיראו ממנו, וגם איש את אחיו שלא ישחית גופו וצלמו, כי אם יהרגהו הנה השחית מעשה האל, הנכבד שבשפלים, והוא עשה אותו בצלמו והוא השחיתו, הנה עשה זה כנגד האל לבטל מעשיו, ואף בפחותים מן האדם לא היה רשות לאדם להשחיתם עד שצוה האל לנח, וגם בצומח שהוא פחות מן החי היה צריך מצות האל להתירם לאדם ולחוה כמו שאמר "הנה נתתי לכם את כל עשב" וכן צוה האל לשפוך דם האדם לחטאו, כמו שצוה בתורת משה, וזה בראוים לעונש מיתה לפי חטאם, כל חוטא כראוי לו, לפי שהוא השחית צלמו תחלה בעברו מצות האל…".

ונסיים בצורך לתורה לנמק את סיבת האיסור של הריגת אדם, בדברי ה'תורה תמימה' על הפסוק בפרשת נח "כי בצלם אלקים עשה את האדם". לכאורה נראה, שאין צורך לנמק זאת, שהרי רציחה זה נורא ואיום שהשכל האנושי מבין זאת ומדוע צריך לנמק את האיסור שהאדם הוא צלם אלוקים? אלא כנראה לא תמיד אפשר לסמוך על שכל האדם, גם אם הדבר פשוט מאוד, וזה לשונו –

"התבונן נא במה שהוצרך הכתוב לתת טעם לאיסור הריגת האדם, וכי לולא זה היה עולה על הדעת שכשם שהותרה הריגת בעל חי כמו כן נתיר הריגת אדם,? וכי יש לך משפט פשוט כרציחה,!! ואף על פי כן לא סמכה התורה על הפשיטות שבדבר וביארה לנו את טעם האיסור. וטעם הדבר הוא משום שהבינה התורה את חולשת שכל האדם, דאם נסמוך על השכל והמשפט בלבד אז אם מפני איזה צורך יצטרך להרוג בן אדם אז יעות הוא את המשפט וימצא גם לזה טעמים הגונים, ולכן הזהירה התורה שכל רציחה ממעטת את צלם אלקים ואסורה…".

הנה כי כן, כותב רבי חיים בן עטר בפירושו 'אור החיים' על התורה, שממחיש לנו איך יכולה להיות התנהגות כה לא אנושית, כפי שקרה במעשים הברברים של מחבלי החמאס. בעל ה'אור החיים' הקדוש מפרש בפירושו השני למילה 'צלם' בהתייחס לפסוק במלואו "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים עשה את האדם", שיש שני סוגים של 'צלם אלוקים', וזה לשונו –

"עוד ירצה לומר כי ברא האדם בב' צלמים הראשון צלם הניכר בכל אדם ואפילו בבני אדם הריקים מהקדושה אשר לא מבני ישראל המה ועליהם אמר בצלמו פירוש של הנברא, והב' הם בחינת המאושרים עם ישראל נחלת שדי כנגד אלו אמר בצלם אלהים בראו הרי זה בא ללמדנו כי יש בנבראים ב' צלמים צלם הניכר וצלם אלהים רוחני נעלם והבן".

רבי חיים בן עטר מבדיל בין 'צלם אלוקים' של עם-ישראל, שהוא ספג מהאלוקות את הקדושה ויש 'צלם' לשאר בני אדם, וזו הכפילות של 'צלמו' ל'צלם אלוקים'.

לאחר כל הפירושים אני מרשה לעצמי לומר, שיש בני אנוש שלא נבראו בצלם אלוקים אלא רק בצלמו של השטן, הקב"ה ברא בריות כאלה עם צלם של חיות טרף. ההבדל היחידי הוא, שחיית טרף פועלת כך כי לכך נוצרה, אבל הרשעים הארורים האלה יש להם בחירה, אך צלם חיית הטרף שבהם היא הדומיננטית והיא אשר גורמת להם להתנהג כחיית טרף, וזה כדברי ה'אור החיים' הקדוש, שרק לעם-ישראל יש ממש צלם אלוקים, כפי שחז"ל מגדירים זאת "מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון" ותלמד ממידותיו של הקב"ה.

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמת כל הנרצחים והנופלים, לרפואת כל הפצועים ותפילה להשבת כל השבויים והנעדרים לחיק משפחותיהם, אמן!

שבת שלום ובשורות טובות!