למרות הניצחון במלחמה נגד היוונים והמתייוונים למיניהם, הרי כדי להשיג את השינוי הנדרש היה צורך במנוחה של "כה", כדי לצבור כוחות ולטהר את המקדש והרחוב היהודי ממה שעוללו לו היוונים ואעפ"כ היה צורך בנס, כדי שהאור יאיר יותר מאשר יום אחד.

יוצא אם כן, ששמו של החג אינו מלמד רק על הפסקת המלחמה בתאריך מקרי של כ"ה בכסליו, אלא מלמדנו את העיקר בשילוב של 'מנוחה' ב- 'כה' וכל זאת כדי להחזיר את עם ישראל בחזרה לאביו שבשמים.

פרשת מקץ נקראת מדי שנה בחג החנוכה. רבים מנסים למצוא קשר בין סיפור יוסף וכל מה שעבר עליו במצרים לבין חג החנוכה ודרשות והקשרים נפלאים נאמרו בנושא. אנסה גם אני לחבר על דרך הדרוש בין פרשת מקץ לבין חג החנוכה. כל סיפור ירידת יוסף למצרים נפלא מאיתנו, החל מהמתח עם האחים, הניסיונות שעבר, ועד לשיא התהילה כמשנה למלך מצרים. ונשאלת השאלה, מדוע יוסף היה צריך לשהות במצרים כל כך הרבה זמן עד שנפגש שוב עם האחים? מדוע היה זקוק למנוחה ועושר וכבוד שזכה לכך במצרים?

יתכן לומר שיש כאן סיפור גדול יותר. יוסף צריך היה לעבור מלחמות גדולות מול האחים, לשהות בבור עם נחשים ועקרבים, להיטלטל מישמעאלים למדיינים ולהיות מושפל, ואז להגיע ל"מנוחה" בבית השר המצרי. אולם, כפי ש"ביקש יעקב לישב בשלוה…", גורל זהה ציפה ליוסף הצדיק בעצמו, בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים", שגם הוא לא יזכה לשבת בשלווה בעולם-הזה, ובכל פעם שביקש יוסף לישב בשלווה, קפץ עליו אתגר רוחני וגשמי אחר, כדוגמת המאבק מול האחים לאחר שהיה במעמד נוח אצל אביו, התסבוכת עם אשת פוטיפר לאחר שהיה במעמד מצוין בביתה וכן בהמשך סיפור חייו – מלחמה יום יומית. כל 'מנוחה' שהייתה לו בתקופה מסוימת, הייתה רק ה'מבוא' לאתגר הבא. אבל יוסף הצדיק, היה מוכן לאבד את הכל ולנצח במלחמות הקשות הללו. במעמקי הכלא המצרי חי בסוג מסוים של  "מנוחה", והיה לו זמן למחשבה ולהתבוננות. ואז פתח של הצלה נפתח עבורו עד כס המלכות. ושוב נופלת עליו מנוחה אדירה של שליט כל-יכול, עד לרגע הגדול של פגישתו עם האחים ועם אביו, כהכנה לעם ישראל לקראת הגלות הקשה במצרים.

זה גם מהותו של חג החנוכה. אין 'מנוחה חינם' ואין 'ארוחות חינם'. כל חג ומועד בעם ישראל הינו מקפצה לשלב הבא. זה מה שהמשיל הרב אשלג על מנוחת הלוחם, כשלב לפני הקרב הבא.

מאבקי עם-ישראל הינם גם מאבקו היום-יומי של האדם הפרטי, העושה מאמצים גדולים גם בגשמיות וגם ברוחניות ומבקש לעתים לעצמו מנוחה. בא חג החנוכה ומראה לנו דרך בעבודת ה', שאמנם מותר ואולי רצוי 'לחנות' קצת ולעשות פסקי זמן, אבל עם מטרה של "כה", של המשך, התקדמות והכנה לאתגר הבא ואף על זה נאמר "מעלין בקודש".

נתפלל כולנו בימי אורה אלה, שהקב"ה יתן כוחות לעם ישראל באופן הלאומי ובאופן הפרטי, נתחזק ללא לאות ועייפות ונתברך בדברי הנביא ישעיהו – "וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו ".

שבת שלום וחנוכה שמח לכל בית הישיבה