סיפור מציאת הזיווג לבנו של אברהם על ידי אליעזר שליחו, המופיע בפרשתנו, הוא מקור השראה לכל נושא הזיווגים בין איש לאשה. בעידן הפייסבוק והווטסאפ, נראה לנו חיפוש בת זוג לבנו של אברהם, תוך כדי כיתות רגליים למקום רחוק בעזרת גמלים נושאים כל טוב, משהו ששייך לעבר ולא מתאים לימינו.

עם קצת ענווה נלמד, שהמפגש הבלתי-אמצעי של שליח אברהם עם רבקה  ושיחה עמה, איפשר לאליעזר להבחין בתכונותיה והעיקרית שבהן היא מידת החסד שלה. כל השתלשלות האירוע מלמדת אותנו, שזיווגו של אדם בסופו של דבר הוא משהו שמיימי ואלוקי. אין זה פלא, שהכתוב מלמדנו שאפילו אנשים כמו לבן ובתואל הבינו, שאין זה מקרה שאליעזר נפגש עם רבקה ולכן הכריזו:

"וַיֹּאמְרוּ מה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ־טֽוֹב".

מסופר על הרב מבריסק, רבי יצחק-זאב הלוי סולובייצ'יק [נפטר בירושלים 1959], שהגיע אליו זוג למחרת הנישואין, שניהם אחוזי חרדה עקב כך, שבזמן החופה, רגעים לפני שהחתן עמד לקדש את הכלה כדת משה וישראל, כנראה מתוך התרגשות נפלה הטבעת שבה רצה לקדשה על הרצפה. עתה, יממה לאחר הקידושין, שאלו את הרב האם יש בכך חלילה רמז משמים, שהזיווג אינו ראוי ולא יצלח. הגרי"ז הרגיעם ואמר להם בחיוך: "דעו לכם, שאם התורה הקדושה כתבה והביאה את דברי לבן ובתואל ש"מה' יצא הדבר", הוי אומר, שכל מעשה הקידושין והזיווג הוא מה', כולל הזמן המדויק בהם הם עתידים להתקדש ויתכן והקדמתם את הזמן והשעה המדויקת בהם הייתם צריכים להתחתן לכן נפלה הטבעת מיד החתן".

וכבר שאלו במדרש – "מהיכן יצא?" ועונים על כך התנאים הקדושים:

"רבי יהושע בר נחמיה בשם ר' חנינא בר יצחק: 'מהר המוריה יצא', ורבנן אמרי: 'מהיכן יצא'? 'ותהי אישה לבן אדוניך כאשר דבר ה'…". (בראשית רבה פרשה ס', סימן י').

ודבריהם צריכים הבנה, מה הכוונה ש"מה' יצא הדבר" – מהר המוריה?

אפשר לפרש זאת על פי דברי רבי משה אלשיך, הידוע בכינויו 'האלשיך הקדוש'. בספרו 'תורת משה' בפרשתנו, שואל האלשיך  גם על סוף פרשת העקדה, שם נאמר: "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם־הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִֽיךָ…וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת־רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָֽם".

מה הקשר בין העובדה שמילכה ילדה לפרשת העקדה? –

"…שאחר העקידה שהיה אברהם מהרהר, לא יפה עשיתי שלא לקחתי אישה ליצחק זה כמה שנים, שאילו עתה היה נעקד לא הניח אחריו בנים, ואמר לו הקדוש ברוך הוא אל תחוש, כי הנה עתה נולדה בת זוגו, כי הנה ילדה מלכה וכו' ובתואל ילד את רבקה. כלל הדברים כי הדבר יצא מפיו יתברך, ולכן אין להם בחירה".

הוי אומר, שכבר בהר המוריה עם עקידת יצחק נקבע, שרבקה תהיה אשתו של יצחק.

רבנן שחולקים על רבי יהושע סוברים, שזה המשך דברי לבן ובתואל וכבר קודם יצירת הולד מכריזים מי למי –

"…על כן בחרו לומר כי הכל הוא בדברי לבן ובתואל…והוא פירוש דבריהם שאמרו מה' יצא הדבר …. והם עצמם אומרים מה שאמרנו מה' יצא הדבר תדע מהיכן יצא, הלא הוא ותהי אישה לבן אדוניך, הוא בת פלוני לפלוני, כאשר דבר ה' מאז ארבעים יום קודם יצירת הולד שאומרים פלונית תהיה אישה לפלוני, ואז דבר בפירוש".

חלק מעדות ישראל נוהגים בשבת חתן לאחר החתונה להוסיף קריאה של פרשת שליחות אליעזר ומציאת רבקה. ורבים שואלים, מה מועיל לקרוא פרשה זו אחרי החתונה? היו צריכים לקרוא פרשה זו לפני החתונה, שהרי הבחירה כבר נעשתה?

כמובן שהשואלים שאלה זו מבינים, שהעיקר היא הבחירה הראשונית הנכונה  ואז הכל מסתדר כבר מעצמו. אבל מנהג עתיק זה, שהחל לפני כאלף שנים, בא לומר שהעיקר הוא לא הבחירה הראשונית, אלא שבכל יום בחיי הנישואין בוחרים מחדש בבת ובבן הזוג וכל יום צריך להתאמץ ולפעול לשימור הזוגיות.

רבים הם המחפשים זיווגם ואושרם ואינם מצליחים כל כך ואז נושאים תפילה שהקב"ה יזמן להם את המתאים או המתאימה ביותר ואף חוברה תפילה יפה לצורך כך ואין ספק שתפילה מאד חשובה, במיוחד אם יש קושי במציאת זווג מתאים.

"יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ד' אֱלוֹקֵינוּ וֶאֱלוֹקַי אֲבוֹתֵינוּ, אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, אֵ-ל עֶלְיוֹן, שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כֹּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְחֶסֶד וְתַזְמִין לִי אֶת בֵּן מַזָּלִי, בְּחִיר לִבִּי, כִּי אַתָּה מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת: עֲנֵנִי דָ' כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי, וּכְשֵׁם שֶׁהִמְצֵאתָ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבְזַמְּנוֹ כְּדִכְתִיב: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, כֵּן תְּזַכֵּנִי וּתְסַיֵּעַ בְּיָדִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהָקִים בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל בִּנְיָן עֲדֵי עַד, וְיִהְיֶה הַבַּיִת מְבֹרָךְ וּמֻצְלָח בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוֹת, כְּדִכְתִיב: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים. וְתַּשְׁרֶה בְּבָתֵּינוּ תְּמִיד אָהֲבָה וְאַחֲוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְקַיֵּם בִּי: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ, וְכֵן: יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ד'. זְכֹר רַחֲמֶיךָ ד' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: הַרְאֵנוּ ד' חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ. וּבָּרֲכֵנִי נָא בַּבְּרָכָה הַכְּתוּבָה בְּתוֹרָתְךָ: יְבָרֶכְךָ ד'. "

שלמה המלך לימד אותנו, שאמנם אדם צריך לעשות השתדלות ולפעול כדרך בני אדם למצוא את זיווגו, אבל צריך לדעת שבסופו של דבר מציאת זיווג זו החלטה אלוקית – "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵד' אִשָּׁה מַשְׂכָּֽלֶת" (משלי י"ט, י"ד). שלמה המלך מבדיל בין בית ורכוש – בית אפשר להעביר בירושה, אך למצוא אישה צריך סייעתא דשמיא אלוקית.

וכך ניסח זאת רבנו בחיי:

"ומכאן למדנו שענין הזיווג הוא נגזר מן השמים, כענין שאמרו רז"ל: (סוטה ב א) ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני, ואפילו מעבר לים, וזהו שהזכיר שלמה ע"ה:  "בית והון נחלת אבות ומה' אישה משכלת", באר הכתוב מה שהאבות מנחילים לבנים זה הבתים והממון, אבל אישה משכלת אין כוח בידם להנחיל אותה להם כי מאת ה' תבוא " רבנו בחיי מוסיף הערה והארה חשובה מתוך הכתוב "והודיענו בזה כי אישה משכלת יקרה היא מבית והון, וכענין שכתוב: (משלי לא, י) "אשת חיל מי ימצא".

על עצם מעשה השליחות של אליעזר, שואל רבי יצחק בן יהודה הלוי, מגדולי הראשונים, בספרו 'פענח רזא' – הרי ההלכה אומרת ש"אסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה" (קדושין תחילת פרק שני), ואיך כאן נשלח אליעזר כשליח לקדש עבור יצחק? ועונה רבי יצחק בן יהודה:

"…וי"ל שלא קדשה עד שבאת אצלו וכדי לבחנה אז אם ראוי' לו מצד שיחזור הענן על האהל, לכן ויביאה וגו' והדר ויקח וגו' ויאהבה". ואכן יצחק קידש אותה רק לאחר שהביאוה לביתו.

לדעת המהרש"א, על שאלה זו התייחס המדרש דלעיל, ש"מה' יצא הדבר – מהר המוריה" והיות וזו הייתה החלטה אלוקית לזווג ליצחק את רבקה, אין צורך לראות אותה קודם. אבל אין ספק, שבזיווג רגיל, למרות ש"מה' אשה לאיש", חייבים להכיר תחילה את בת הזוג כדעת חז"ל.

אחד הביטויים השגורים בפי ההמון הוא מילות שבח לזוגיות שנוצרה על ידי 'אהבה ממבט ראשון'. ביטוי זה בא להלל את הבחירה להקמת בית בישראל רק על פי המראה החיצוני של השני או שהגורם הדומיננטי לבחירת בן הזוג או בת הזוג היה מראה חיצוני. חשוב לחדד את המסר, במיוחד לבני הנוער, שאם לקנות מכונית או דירה אדם משקיע מחשבה ובדיקות רבות ומתייעץ עם גורמים שונים עד שמקבל החלטה, הרי לא יתכן שבחירת בן או בת זוג תהיה על סמך אהבה ממבט ראשון בלי לבדוק לחקור ולהתעניין.

כדאי שנשים לב לפרט מאוד מעניין באירוע המתואר בפסוק בו אנו מוצאים את  אליעזר רץ לקראתה של רבקה – "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט־מַיִם מִכַּדֵּֽךְ: וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּֽעַל" (כ"ד, י"ז).

מה גרם לאליעזר לרוץ לקראתה?

הדבר טעון הסבר ואכן רש"י בשם חז"ל ענה – "לפי שראה שעלו המים לקראתה".

דברי רש"י מדהימים וטעונים הסבר, שהרי אם היא זכתה שהמים עלו לקראתה, אזי מדוע אליעזר לא הודיע לה מיד שהוא מעונין בה? מדוע המשיך לבדוק את תכונותיה, וכי צדיקה כזו שהמים עולים לקראתה צריכה עוד בדיקה?

הרמב"ן מביא את המקור לרש"י במדרש (בראשית רבה ס', ה'):

"ותמלא כדה ותעל, כל הנשים יורדות וממלאות מן העין, וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו, אמר לה הקדוש ברוך הוא את סימן ברכה לבניך. נראה שדקדקו כן מלשון ותמלא כדה ותעל – שלא אמר "ותשאב ותמלא". ונעשה לה הנס בפעם הראשונה כי אחרי כן כתוב "ותשאב". והעבד כשספר להם אמר (להלן פסוק מה) ותרד העינה ותשאב, אולי לא יאמינו".

זאת אומרת, לדעת הרמב"ן הנס היה חד פעמי ולכן המשיך לראות מעשיה. ברם, פשוטו של המדרש אינו נראה כדעת הרמב"ן שמדובר במקרה חד-פעמי ועל כן אנו נעזר על שאלה זו בתשובה חסידית של רבי יחזקאל טאוב מקוזמיר, שהיה סבו של מייסד חסידות מודז'יץ. רבי יחזקאל מלמד אותנו עקרון מאוד חשוב ויסודי בבחירת בן או בת זוג – מה שחשוב לזוגיות אינו עשיית מופתים, אלא מידה אחת טובה מהיכולת לעשות מופתים.

ידועה שאלת הר"ן בדרשותיו (דרוש ה), מדוע אברהם העדיף את בנות מולדתו על פני מקום מגוריו הנוכחי, הרי בשני המקומות עבדו עבודה זרה והיו עובדי אלילים?

ועל כך עונה הר"ן, שעל פגם בדעות ובהשקפת עולם, שאינם מוטמעים בנפש האדם, ניתן להשפיע ולשנותם על ידי חינוך ולמידה – מה שאין כן מידות ותכונות, הנרכשות בדרך-כלל בבית ועוברות מדור לדור, תכונות אופי והנהגות אלו שהפכו לטבעו השני של האדם קשה מאוד לשנות. לכן אברהם לא חשש מעבודה זרה, אלא מאשה לבנו ליצחק שלא מוטבעת בה מידת החסד.

ונסיים במאמר חז"ל (תענית כ"ד.):

"משל לכלה שהיא בבית אביה, כל זמן שעיניה יפות – אין כל גופה צריכה בדיקה, עיניה טרוטות – כל גופה צריכה בדיקה".

ודבר תמוה הוא, שחז"ל עסקו בעניין יופי העיניים של האישה. אלא, בוודאי כוונתם היא, שכל כלה שרואה בעין יפה כל דבר, שיש בה נתינה בעין יפה, אם אלו תכונות בת הזוג, ממילא לא צריך לבדוק יותר תכונות נוספות.

נתפלל להקב"ה שיחבר את נפשות ישראל להקמת בתים של תורה וחסד אכי"ר!

שבת שלום לכל משפחת קריית הרצוג בני ברק