להדפסת דבר התורה – לחץ כאן

אחד השירים האהובים מאוד על בני משפחתי, בלחנו של יוסי גרין ובביצועו של אברהם פריד, לקוח מפרשתנו, פרשת ניצבים –

"כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא: (יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה: (יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה: (יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ".

שיר זה כל כך מרגש אותנו ומעורר רגש עצום לאהבת תורה ויראת שמים. ננסה להתבונן ולהתעמק במילים הנפלאות הללו ומתוך כך נבין מדוע אנו כל כך קשורים לשיר נפלא זה.

נעיר בפתיחת הדברים, שאנו במאמר זה נוקטים כשיטת הראשונים על פי חז"ל,  המפרשים ש'המצוה הזאת' מדבר על כל מצוות התורה ולא רק על מצוות תשובה.

ראשית, אנו נפעמים מדברי רש"י המפורסמים, המהווים ממש הצבת אתגר גדול, עד כמה צריך להתאמץ כדי ללמוד תורה. רש"י מפרש 'לא בשמים היא' – לכן זה קל לך ללמוד תורה, אבל דע לך שניתן ללמוד מהפסוק זה –

"…שאילו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללומדה".

ומניין הסיק רש"י זאת?

מסביר רבי שבתי בס בספרו 'שפתי חכמים' [נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת 1680], שלכאורה יש סתירה בין הרישא של הפסוק לסיפא, כי בתחילה כתוב שהיא לא בשמים ולכן בגלל שיש אפשרות להגיע אליה צריך לשלוח שליח להשיגה, כי לא עד כדי כך רחוקה היא, אולם בסיפא כתוב ש'קרוב אליך הדבר' ולכאורה התורה כל כך קרובה שאין צורך בכלל בשליח? – ולכן רש"י מסביר, שגם אם הייתה בשמים אתה היית צריך להגיע, ולמרות שאין לך אפשרות לשלוח שליח לשמים, אבל חובת לימוד תורה חלה עליך בכל מקרה ואתה היית צריך לעלות ולהביאה וזה שאין לך שליח לא פותר אותך ולכן ההמשך של הפסוק מובן שיש לך חיוב להביאה – אם זה קרוב אז מצוין, אבל גם אם זה רחוק מרחק של שמים מוטלת החובה עליך להביאה אליך.

וכן הריב"ש בספרו 'בכור שור' מתייחס למאמצים שצריך להשקיע כדי להגיע לתורה, והוא טוען שיש בדימוי 'מעבר לים' אמירה שאמנם זה רחוק אבל אפשר להגיע לשם –

"לא מעבר לים היא: שאין אדם יכול לקיים אלא אם כן עובר את הים, וזהו דבר רחוק, אבל יכול להיות".

סיבה נוספת לאהבת משפחתנו שיר זה היא הסיפור הידוע על 'תנורו של עכנאי', שמהווה אבן יסוד ביסודה של תורה. ידועה הגמרא (בבא מציעא נ"ט:) על הוויכוח שהיה בין רבי יהושע ורבי אליעזר, האם תנור שעשוי מחרס שהתפרק לחולית והדביקהו בחזרה באמצעות חול או טיט נחשב לכלי לקבל טומאה, או משום שהתפרק נחשב ככלי שבור שאינו מקבל טומאה. דעת רבי אליעזר, שאכן אינו מקבל טומאה ודעת רבי יהושע שנחשב ככלי אחרי ההדבקה ומקבל טומאה. רבי אליעזר, כדי להוכיח שהוא צודק, גייס לטובתו את כותלי בית המדרש, את החרוב ואת השמים, וכאן הונח יסוד גדול מאוד ביהדות, שאחרי שניתנה תורה בסיני הפסיקה ניתנה לבני-אדם ולא בת קול מן השמים, וזה לשון הגמרא –

"תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי – חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה. אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. – מאי לא בשמים היא? – אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטת".

מצאנו אותו עקרון גם ב'מדרש הגדול' בדברי רב יהודה אמר שמואל, שאומר שהתורה אחרי שניתנה לבני אדם איננה כבר בשמים ואי אפשר לקבל אותה בנבואה או בבקשה מיוחדת של נביא, אלא רק בעמל התורה. וזה לשון המדרש שם –

"לא בשמים היא. אמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו שלמשה. אמרו לו ליהושע שאל, אמר להן לא בשמים היא. אמרו לשמואל שאל, אמר להן אלה המצות, אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה. אמר ר' יצחק נפאחא אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו שלמשה. אמרו לו לפינחס שאל, אמר להן לא בשמים היא. אמרו לו לאלעזר שאל, אמר להן אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה".

מדרש זה מזכיר לנו את הסיפור על חסיד אחד, שבא ל'שפת אמת' מגור וביקש ממנו סגולה להיות תלמיד חכם ולהצליח בלימודו. אמר לו ה'שפת אמת': "יש לי בשבילך סגולה יוצאת מן הכלל והיא ממש סגולה בדוקה!". החסיד זקף אוזניו לשמוע את הסגולה שכבוד קדושת האדמו"ר מציע לו ואז יזכה להיות תלמיד חכם. ואז, הוא שומע את ה'שפת אמת' מרים את קולו ואומר לו: "הסגולה היא לשבת וללמוד!!".

הבנה נוספת בפסוקי קודש מיוחדים אלו הם דברי רבי יוחנן ב'מדרש הגדול', שפסוקים אלו מניחים הנחת יסוד, שהתורה איננה סתם מדע שכלי, אלא אם אדם יש בו מדות לא טובות, הוא אינו יכול להתחבר לתורה האלוקית הזו. וכן מי שחושב שילמד כדרך אגב ועיקר עיסוקו יהיה בעיסוקי 'העולם הזה', הרי הוא טועה. וזה לשונו –

"…ר' יוחנן אומר לא בשמים היא לא תמצא בגסי הרוח, ולא מעבר לים היא, לא תמצא לא בסחרנין ולא בתגרנין".

וכן סיכם את הדברים הללו הרש"ר הירש (פרק ל', פסוק י"ד) –

"שלוש המלים האלה "לא בשמים היא" מגינות על התורה מפני כל הטוען שזכה להארה על – טבעית או להתגלות אלוהית, ועל יסוד אותה הארה או התגלות הוא מתיימר להשפיע על התורה ולימודה. מאז נחתמה התורה ביד משה אפשר ללמוד אותה רק בחכמה ולא בנבואה. רק לחכמה הנלמדת מן הכתב והקבלה ולא לנבואה המושגת בהשראה עליונה יש תוקף ביחס ללימוד התורה וקיומה".

הרש"ר הירש כדרכו ממשיך ולוקח אותנו להבנת הפסוקים בצורה אקטואלית. לדעתו, התורה מעבירה מסר ברור שאיננה שייכת לאזור מסוים או למזג אויר מסוים –

"…ולא מעבר לים הִוא. וההכרות והמעשים שהיא מתכוונת אליהם אינם מותנים בנסיבות ובמצבים המתקיימים אי – שם בארץ מרחקים, ולפיכך לא תוכל לומר: התורה מתאימה לארצות ולמצבים השונים באקלימן ובתנאיהם החברתיים מאלה שאני חי בהם; יַמִּים מפרידים ביני לבינם וחוסר ידיעתם מונעת את הבנת התורה שמוטל עלי לקיימה. יש צורך שאדם יפליג למדינות הים וילמד את תנאי אדמת התורה במקומה ובארצה, והוא יביא לנו את הידיעה החסרה לנו, למען נבין את התורה בטרם נקיימנה".

הרב אלימלך בר שאול (תרע"ג-תשכ"ה), רב העיר רחובות, חידד בספרו 'מן הבאר' פן נוסף במה שהתורה אומרת 'לא בשמים היא…ולא מעבר לים…', כי דרכו של עולם, שככל שהאידאל רחוק יותר וקשה להגיע אליו וכל הזמן כוספים להתקרב אליו, נחשב הוא אידאלי יותר ומלא הילה. התורה כאן מדייקת לנו, שתורת ישראל איננה כך, אלא אדרבה היא לא בשמים ולא מעבר לים שתחשב כתורה אידאלית, אלא אדרבה התורה בהישג יד ואדרבה מול אידאלים רחוקים הנחשבים כמושלמים וככל שאתה מתקרב אליהם אתה מתאכזב – תורת ישראל ככל שאתה לומד יותר ומקיים מצוות יותר ומעמיק יותר, אתה רואה עוד יותר את גדולתה.

נותרו ימים ספורים עד שנשמע את קול השופר המרעיד את הלבבות, שמזכיר לנו כל כך הרבה דברים בקורותיו של עם-ישראל ובעיקר את הצורך לשפר את דרכנו ולהתקרב לתורתנו הקדושה שהיא נמצאת "בפיך ובלבבך לעשותו".

ברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לכל בית הישיבה, שנת שלום ושלוה, שנה שימלא הקב"ה משאלותינו לטובה, אכי"ר.