הזדהות משרד החינוך 
בדרך כלל צמד המילים "קול התור" מחבר אותנו לעניין גאולת ישראל וזאת על פי הספר "קול התור" של רבי הלל בן בנימין ריבלין משקלוב [נפטר בירושלים בשנת תקצ"ח], אשר חברו על פי תורת רבו הגאון רבי אליהו מווילנה זצ"ל.
אמנם, ראב"ד של העדה החרדית מצאצאי הגר"א הסתייג מהנימות "הציוניות" שיוצאות מתוך הספר על ידי המהדיר, אך מקבל באופן עקרוני שאכן זה ספר מקורי ואמיתי. [ראה כל העניין בהקדמה לקול התור של הרב כשר המובא בספר "התקופה הגדולה"]
מקור הביטוי קול התור לקוח משיר השירים [ב' יא]: "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".
קשה לקבל פסוקים אלו כפשטם. וכי הכתוב מלמדנו מהם עונות השנה? אלא, שכבר למדנו מרבי עקיבא "שכל העולם כולו ומלואו כדאי, כיום שניתן בו תורת שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים" [תנחומא, תצוה א]. הגר"א למד מפסוקים אלו שקול התור הוא הקול של מבשר הגאולה.
התור הוא סוג של ציפור המבשרת את החופש ואת הדרור ועל כן מסמלת את בוא הגאולה. מתוך דברי הגר"א משמע, שהכתוב אף מרמז בזאת על הזמן בו יתחילו ניצני אתחלתא דגאולה וזאת שנת ה'ת"ר. [1840 למנינם]
קול התור כמבשר הגאולה מחבר אותנו לאותה צפור [=תור] שאברהם אבינו לא בתר בברית בין הבתרים, רמז לכך שעם ישראל יישאר לנצח גם אם יעברו עליו תקופות קשות וגלויות מרות, הרי אחרי כל זה 'קול התור ישמע בארצנו' [עיין רש"י ורמב"ן בראשית ט"ו].
בפרוס חג השבועות הבא עלינו לטובה, נתייחס למשמעות נוספת שיש ל"קול התור". דבר פלא הוא, שהגר"א בפרושו לשיר השירים [שם] מפרש ש"קול התור" הכוונה למתן תורה שהתרחש בהר-סיני, ומסביר שמקור פירוש זה הוא משום דברי הזוהר, שהתור היא סוג של ציפור המשמיעה שני קולות זה אחר זה וזה מה שקרה במעמד הר סיני – עם ישראל השמיעו שני קולות – נעשה ונשמע. כל קול מביע משהו שונה – האחד קיום מצוות ללא תנאי והשני מבקש להבין, ללמוד ולדעת ואעפ"כ, שני הקולות נאמרים יחד.
נמצינו למדים, שלדעת הגר"א, המיוחד במעמד הר סיני הוא שקול התור הוא לא קול אחד אלא שתי קולות כאחד, שלא סותרים אחד את השני. גם פירוש זה של הגר"א, ש"קול התור" מכוון למתן תורה, רמוז בברית בין הבתרים. "את הציפור לא בתר" – זו הבטחה אלוקית לאברהם אבינו שלאחר הירידה למצרים, השעבוד והצרות, תהיה קבלת התורה בהר סיני שתינתן בקול אחד, לא יבתרו את הציפור = התור = התורה, אלא הנעשה והנשמע יהיו קול אחד, כפי שהתור מצפצף בשני קולות כאחד .
יוצא מתוך דברי הגר"א, שדברי הכתוב בשיר השירים הם כנגד שני אירועים מרכזיים בעם ישראל. האחד – קול התור כמבשר את גאולת עם ישראל מן הגלות לחרות עולם ומשעבוד מלכויות לעצמאות, והשני – קול התור מבשר שעם ישראל יזכה למעמד הגדול של קבלת התורה בהר סיני. קול התור הוא קול התורה שעם ישראל יבשר לעולם כולו .
אין הדבר מקרי שקול התור מתפרש לשני נושאים אלו, כי אליבא דהאמת הא בהא תליא. אין שום משמעות לגאולת עם ישראל בלי תורה, אין טעם לשירת הדרור ולקול התור בלי תורה. מאידך גיסא, חז"ל לימדונו במדרש ש"אין תורה כתורת ארץ ישראל…" [בראשית ט"ז] דהיינו, שאין עומק ואין קיום לתורה של גלות. לכן נראה, שלא במקרה פירש הגר"א את קול התור לעניין הגאולה והתורה, שהרי תורה בלי גאולת עם ישראל בארץ ישראל אין לה עתיד וגאולה וחרות פיזית בלי תורה היא כגוף בלי נשמה .
נסיים בדברים המובאים בספר "קול התור" [פ"ה דף 68-70 ע"פ מבוא התקופה הגדולה]: "בקיבוץ גלויות יגבר הסיטרא אחרא, ובהיות שעיקר השאיפה של הסט"א לעקור את האמת ובהיות שסט"א יודע שתכלית הגאולה שהיא גאולת האמת וקידוש ד' הבאים עם קיבוץ גלויות ובנין ירושלים …". תקופת קיבוץ הגלויות תהיה תקופה קשה אבל… והעיקר לא לפחד כלל. יציאת מצרים מסתיימת עם קבלת התורה בו' בסיון .
כימים ההם בזמן הזה, יציאת עם ישראל מכל גלויות תבל ופריחת התורה בארץ ישראל הם קול התור שנשמע בארצנו.
חג שמח
אמנם, ראב"ד של העדה החרדית מצאצאי הגר"א הסתייג מהנימות "הציוניות" שיוצאות מתוך הספר על ידי המהדיר, אך מקבל באופן עקרוני שאכן זה ספר מקורי ואמיתי. [ראה כל העניין בהקדמה לקול התור של הרב כשר המובא בספר "התקופה הגדולה"]
מקור הביטוי קול התור לקוח משיר השירים [ב' יא]: "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".
קשה לקבל פסוקים אלו כפשטם. וכי הכתוב מלמדנו מהם עונות השנה? אלא, שכבר למדנו מרבי עקיבא "שכל העולם כולו ומלואו כדאי, כיום שניתן בו תורת שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים" [תנחומא, תצוה א]. הגר"א למד מפסוקים אלו שקול התור הוא הקול של מבשר הגאולה.
התור הוא סוג של ציפור המבשרת את החופש ואת הדרור ועל כן מסמלת את בוא הגאולה. מתוך דברי הגר"א משמע, שהכתוב אף מרמז בזאת על הזמן בו יתחילו ניצני אתחלתא דגאולה וזאת שנת ה'ת"ר. [1840 למנינם]
קול התור כמבשר הגאולה מחבר אותנו לאותה צפור [=תור] שאברהם אבינו לא בתר בברית בין הבתרים, רמז לכך שעם ישראל יישאר לנצח גם אם יעברו עליו תקופות קשות וגלויות מרות, הרי אחרי כל זה 'קול התור ישמע בארצנו' [עיין רש"י ורמב"ן בראשית ט"ו].
בפרוס חג השבועות הבא עלינו לטובה, נתייחס למשמעות נוספת שיש ל"קול התור". דבר פלא הוא, שהגר"א בפרושו לשיר השירים [שם] מפרש ש"קול התור" הכוונה למתן תורה שהתרחש בהר-סיני, ומסביר שמקור פירוש זה הוא משום דברי הזוהר, שהתור היא סוג של ציפור המשמיעה שני קולות זה אחר זה וזה מה שקרה במעמד הר סיני – עם ישראל השמיעו שני קולות – נעשה ונשמע. כל קול מביע משהו שונה – האחד קיום מצוות ללא תנאי והשני מבקש להבין, ללמוד ולדעת ואעפ"כ, שני הקולות נאמרים יחד.
נמצינו למדים, שלדעת הגר"א, המיוחד במעמד הר סיני הוא שקול התור הוא לא קול אחד אלא שתי קולות כאחד, שלא סותרים אחד את השני. גם פירוש זה של הגר"א, ש"קול התור" מכוון למתן תורה, רמוז בברית בין הבתרים. "את הציפור לא בתר" – זו הבטחה אלוקית לאברהם אבינו שלאחר הירידה למצרים, השעבוד והצרות, תהיה קבלת התורה בהר סיני שתינתן בקול אחד, לא יבתרו את הציפור = התור = התורה, אלא הנעשה והנשמע יהיו קול אחד, כפי שהתור מצפצף בשני קולות כאחד .
יוצא מתוך דברי הגר"א, שדברי הכתוב בשיר השירים הם כנגד שני אירועים מרכזיים בעם ישראל. האחד – קול התור כמבשר את גאולת עם ישראל מן הגלות לחרות עולם ומשעבוד מלכויות לעצמאות, והשני – קול התור מבשר שעם ישראל יזכה למעמד הגדול של קבלת התורה בהר סיני. קול התור הוא קול התורה שעם ישראל יבשר לעולם כולו .
אין הדבר מקרי שקול התור מתפרש לשני נושאים אלו, כי אליבא דהאמת הא בהא תליא. אין שום משמעות לגאולת עם ישראל בלי תורה, אין טעם לשירת הדרור ולקול התור בלי תורה. מאידך גיסא, חז"ל לימדונו במדרש ש"אין תורה כתורת ארץ ישראל…" [בראשית ט"ז] דהיינו, שאין עומק ואין קיום לתורה של גלות. לכן נראה, שלא במקרה פירש הגר"א את קול התור לעניין הגאולה והתורה, שהרי תורה בלי גאולת עם ישראל בארץ ישראל אין לה עתיד וגאולה וחרות פיזית בלי תורה היא כגוף בלי נשמה .
נסיים בדברים המובאים בספר "קול התור" [פ"ה דף 68-70 ע"פ מבוא התקופה הגדולה]: "בקיבוץ גלויות יגבר הסיטרא אחרא, ובהיות שעיקר השאיפה של הסט"א לעקור את האמת ובהיות שסט"א יודע שתכלית הגאולה שהיא גאולת האמת וקידוש ד' הבאים עם קיבוץ גלויות ובנין ירושלים …". תקופת קיבוץ הגלויות תהיה תקופה קשה אבל… והעיקר לא לפחד כלל. יציאת מצרים מסתיימת עם קבלת התורה בו' בסיון .
כימים ההם בזמן הזה, יציאת עם ישראל מכל גלויות תבל ופריחת התורה בארץ ישראל הם קול התור שנשמע בארצנו.
חג שמח
