בשנת תשס"ד (2004) אירע פיגוע כפול של שני ערבים מתאבדים בעיר באר-שבע וכתוצאה מפיגוע הטרור הנורא הזה נרצחו שישה-עשר אנשים חפים מפשע וביניהם ילד בן 4. לזכר קרבנות הטרור הללו, הוקמה ברחבת עיריית באר-שבע אנדרטה מיוחדת במינה על ידי האומן יעקב כהן, כאשר על האנדרטה העשויה אבן, חקוקים הפסוקים של חלום יעקב המופיע בפרשתנו –

"וַֽיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּֽוֹ".

גוף האנדרטה הארוך מדמה את שילדת האוטובוס השרוף, שהוא הסולם בו עלו הקרבנות כמלאכים השמימה. אין ספק, שמקום הטרגדיה – באר שבע – השפיע על עיצוב האנדרטה במוטיב של 'סולם יעקב', זאת על פי המדרש:

"א"ר אליעזר בשם ר' יוסי בן זמרא: הסולם הזה עומד בבאר שבע ושיפועו מגיע עד בהמ"ק...".

הסולם המופיע בחלום יעקב, בו עולים ויורדים מלאכי אלוקים, הסעיר את מוחם של רבים והפעיל את דמיונם של אומנים ומשוררים בכל העולם כולו. כמובן שהסולם הזה שימש כר נרחב לדמיונם ולהסברם של מיטב הפרשנים לדורותיהם. סיפור החלום של יעקב, עם ההבטחה האלוקית והכרזתו של יעקב "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים", נחשב כמקור להשראה זו.

נקדים ונאמר, ש'חלום יעקב' הוא הדוגמא שהרמב"ם מביא ב'מורה נבוכים' (בפתיחה) כדי להבחין בין שני סוגי חלומות – האחד, יש בו פרטים רבים וכולם בעלי משמעות לחלום – ובחלום  יעקב הם חשובים ובעלי משמעות. בסוג החלום השני, העיקר בו הוא המסר הכללי ואין חשיבות לפרטים – וזה לשונו:

"ודע, כי משלי הנבואה יש בהם שתי דרכים. מהם משלים, שכל מלה שבמשל ההוא יש בה ענין. ומהם מה שיהיה כל המשל מגיד על כל העניין ההוא הנמשל, ויבואו במשל ההוא דברים רבים מאד אין כל מלה מהם מוספת ענין בעניין ההוא הנמשל, אבל הם ליפות המשל וסדר הדברים בו, או להפליג בהסתיר בעניין הנמשל, וימשכו הדברים כפי כל מה שראוי בגילויו של המשל ההוא, והבן זה מאד:

אמנם דמיון המין הראשון מן משלי הנבואה אמרו, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. כי אמרו 'סולם' יורה על ענין אחד, ואמרו 'מוצב ארצה' יורה על ענין שני, ואמרו 'וראשו מגיע השמימה' מורה על ענין שלישי, ואמרו 'והנה מלאכי אלקים' יורה על ענין רביעי, ואמרו 'עולים' יורה על ענין חמישי, ואמרו 'יורדים' יורה על ענין ששי, ואמרו 'והנה ה' ניצב עליו' יורה על ענין שביעי, הנה כל מלה שבאה בזה המשל היא לעניין מוסיף בכלל הנמשל".

ננסה גם אנו ללכת בעקבות חז"ל והראשונים, כדי לפענח את החלום הנבואי שחווה יעקב אבינו. זאת יש לדעת, שחלום יעקב הוא חלום ללא פשר בתורה עצמה, לעומת חלומות אחרים המוזכרים בתורה, שהתורה בעצמה מספרת את הפתרון, כגון חלום פרעה וחלום השרים בבית האסורים. וכך גם הגדיר זאת הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב, בראשית פרשת ויצא, פרק כ"ח סימן י"ב):

"ויחלם והנה סולם מוצב ארצה. דע כי כל חלומות מצינו פתרונם, חוץ מן חלום זה שאין לו פתרון בתורה, ואף על פי שהחלום זה ראשון לכל החלומות".

ומוסיף רבנו בחיי להגדיר מהו המעמד של חלום יעקב, שאיננו חלום רגיל, וזה לשונו:

"אין חלום זה כחלומות הנהוגים בין בני אדם, וגם אינו חלום של רוה"ק בלבד, שאילו כן היה אומר בסוף: וייקץ יעקב משנתו והנה חלום, אבל חלום של נבואה גמורה, כענין חלומות הנביאים שנבואתם על שני חלקים אלה, הוא שכתוב: (במדבר יב, ו) "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו".

רבים מהמדרשים רואים בחלום הנבואי הזה, שהוא תחילת עם ישראל, את הדבר המשמעותי ביותר המחבר אותנו כעם אחד והוא מעמד הר סיני, ומצאו לכך רמז שהמילה "סלם" המופיעה בתורה בלי וא"ו היא בגימטרייה = סיני = 130 . כל שלב בחלום מקושר למעמד הר סיני וכך ממשיך הפסיקתא –

"כי על מתן תורה היה חלום זה, שנאמר ויחלום והנה סולם מוצב ארצה. רבנן פתרין ליה בסיני, והנה סלם זה סיני…מוצב ארצה, כעניין שנאמר 'ויתייצבו בתחתית ההר' (שמות יט יז): וראשו מגיע השמימה. כעניין שנאמר 'וההר בוער באש עד לב השמים' (דברים ד יא): והנה מלאכי אלקים. זה משה ואהרן: עולים ויורדים. כעניין שנא' 'ומשה עלה אל האלקים' (שמות יט ג), וכתיב 'וירד משה' (שם שם יד), וכתיב ויעל משה וגו' ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה (שם כד יד)".

בדרך זו המדרש בפסיקתא עונה בעקיפין על השאלה, שאם אכן מדובר במלאכים, הרי הם קודם יורדים ורק אח"כ עולים ואילו בפסוק נאמר הפוך? ועל כן מבואר שמדובר בחלום על משה  ואהרון במעמד הר סיני והם קודם עלו ורק אח"כ ירדו.

מדרש שכל טוב מפרש את הסולם וכל מה שנראה בחלום, על המקום החשוב ביותר עלי אדמות, שהוא מקום השראת השכינה לעם ישראל – בית המקדש. וזה לשון המדרש:

"והנה סולם. כלומר דמות סולם של אש: מוצב ארצה. במקום בית המקדש: וראשו מגיע השמימה. שיפועו מגיע השמימה כנגד בית המקדש: והנה מלאכי אלקים עולים. אלו גבריאל ורפאל שנדחו ממקומן קל"ח שנה, מיום שאמרו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה (בראשית יט יג), שגילו סודו של הקדוש ברוך הוא, עד שהגיע יעקב לכאן…".

המדרש מדגיש את הסיבה להקדמת העלייה של המלאכים לירידה –

"…והיה מלוין אותו מבית אביו לכאן, ועכשיו נתנה להם רשות לעלות למחיצתן: ויורדים בו. אלו מלאכים אחרים שירדו ללוותו חוצה לארץ".

ועל פי מדרש זה גם רש"י מסביר את הקדמת עליית המלאכים לירידתם –

"…עולים תחלה ואחר כך יורדים, מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע, וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו".

ויש להוסיף, שנכדו של רש"י, הרשב"ם, סבור שאין לייחס חשיבות גדולה להקדמת עליית המלאכים לירידתם –

"לפי הפשט אין לדקדק במה שהקדים עולים ליורדים, שכן דרך ארץ להזכיר עלייה קודם ירידה".

סיפור חסידי מחויך מספר על הרבי מרוזין (ה"רוזינער") שהיה תלמיד 'ממולח', ובשעה שלמד את החומש, ידע לשאול את המלמד את כל קושיותיו של רש"י לפני שלמד עם המלמד את הרש"י. כאשר המלמד למד עם הרבי מרוזין על חלום יעקב, לא שאל הרבי רוזין על פסוק זה שום קושיה…שאל המלמד את ה'ילד': האם אין לך שום קושיה על הפסוק הזה?! השיב ה'ילד': "לא!". אמר המלמד: "אבל יש כאן – בהשקפה ראשונה – שאלה פשוטה". "מה הקושיה?" שאל ה'ילד', והמלמד השיב: "כתוב בפסוק 'מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו', ומפרש רש"י: 'עולים תחילה ואחר-כך יורדים' – ולכאורה, היות ומדובר במלאכי מעלה הרי כדי שתהיה עליה, יש צורך בירידה, שהמלאכים ירדו לארץ, ורק אחר-כך יעלו… ואם-כן ראשית היה לו לומר תחילה 'יורדים' ולאחר-מכן 'עולים?'…"

"איך עולה שאלה כזו אצל המלמד??" תהה ה'ילד'. הפסוק הזה מספר על החלום של יעקב, ועל חלום, כך למדנו, לא שואלים שום שאלה"….

לדעת הרמב"ן, מראה החלום יוצא מגבולות אירוע יחידני ספציפי, ויש כאן הבטחה גדולה בה אומר הקב"ה ליעקב – אע"פ שהעולם מנוהל על ידי מלאכים כשליחים, אבל צדיקי עליון זוכים להשגחה ישירה ולא על ידי מלאכים. וזה לשונו:

"הראהו בחלום הנבואה כי כל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים והכל בגזרת עליון עליהם, כי מלאכי אלקים אשר שלח ה' להתהלך בארץ לא יעשו קטנה או גדולה עד שובם להתייצב על אדון כל הארץ לאמר לפניו התהלכנו בארץ והנה יושבת בשלוה או מלאה חרב ודם, והוא יצוה עליהם לשוב לרדת בארץ ולעשות דברו והראהו כי הוא יתברך ניצב על הסלם ומבטיחו ליעקב בהבטחה גדולה, להודיע שהוא לא יהיה ביד המלאכים אבל יהיה חלק ה' ויהיה עמו תמיד, כמו שאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, כי מעלתו גדולה משאר הצדיקים שנאמר בהם (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך".

בפירושו השני אומר הרמב"ן בשם פרקי דרבי אליעזר, שלמעשה הייתה הבטחה גדולה ליעקב שתהיה תקופה שמלכויות ישלטו בארץ ובעולם, אבל בסופו של דבר יעקב אבינו המייצג את עם-ישראל יישאר ויחיה לנצח –

"הראה לו הקדוש ברוך הוא ארבע מלכויות מושלן ואבדן [=כשהם מושלים ואובדים], הראהו שר מלכות בבל עולה שבעים עוקים [=מעלות ] ויורד, והראהו שר מלכות מדי עולה חמישים ושנים עוקים ויורד, והראהו שר מלכות יון עולה מאה ושמונים עוקים ויורד, והראהו שר מלכות אדום עולה ואינו יורד, אמר לו יעקב אך אל שאול תורד (ישעיה יד טו), אמר לו הקדוש ברוך הוא אם תגביה כנשר משם אורידך וגו' (עובדיה א ד)".

משמעות הסולם עצמו בחלום יעקב העסיק את המפרשים השונים, שהרי לא היה נגרע מהחלום הנבואי כלום אם היה מתואר שראה בחלומו מלאכי אלוקים עולים ויורדים ואם-כן מה מוסיף התיאור של עליה וירידה דרך סולם?

בספר 'תולדות יצחק' מאת רבי יצחק קארו (דודו של מרן ה'בית יוסף' רבי יוסף קארו)מובא פירוש מיוחד, שהמלאכים לעומת בני האדם צריכים כל הזמן 'לתדלק' את הקשר עם בורא העולם, כדי לשמר את ההשפעה עליהם ואת זה מסמל הסולם. וזה לשונו:

"בכוונת הסולם הודיעוהו שהמלאכים אין מספיק להם הכח שנתן להם הש"י כשבראם, אלא בכל רגע צריכין לקבל השפעה מהשי"ת, וזהו שאמר והנה מלאכי אלקים עולים לקבל השפעה מהש"י, ויורדים עם השפעתם, ואינו כדרך הבנין שאחר שנבנה אין צריך לבנאי".

בספר 'שפתי חכמים' על רש"י, שחיברו רבי שבתי בס ונדפס לראשונה באמסטרדם (שנת 1860), מעלה כמה רעיונות המבוססים על גימטריות והפיכת סדר האותיות, אבל ניתן ללמוד מפירושו לא מעט תובנות. בפירושו הראשון טוען, שסולם [מלא] בגימטרייה = 136 = 'ממון' = 'עוני' – כי זה ישפיל וזה ירים. בעומק דבריו אכן פעמים אדם עולה למעלה ומצליח להיות בעל ממון ולפעמים הוא יורד מסולם ההצלחה ונהפך לאדם שהעוני מנת חלקו.

הסבר זה מתכתב יפה עם המשך הפסוק "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" –  "…רמז למי שמושלך לארץ לפי שעה יעלה השמימה" – שהסולם מרמז את האפשרות שיש לאדם לשנות את מצבו, שאם חלילה הוא על הארץ ובמצב ירוד, יש לו תקוה להגיע השמימה.

רבי עובדיה ספורנו הרופא ראה באופן שהסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה אמירה אלוקית, שהסולם מרמז על עלייתם של מלכי אומות העולם, שלאחר מכן ירדו. והסולם שניצב ארצה מלמד, שהקב"ה לא ייטוש את עמו לעד. וזה לשונו:

"…והנה ה' נצב עליו. כי אמנם כן יהיה לבסוף ששרי האומות אחר עלייתם ירדו, והאל יתברך הניצב לעד לא יטוש את עמו, כאומרו כי אעשה כלה בכל הגויים, ואותך לא אעשה כלה (ירמיהו מו, כח)".

אין הבטחה יותר משמעותית ליעקב אבינו מאשר זו, שיהיה מצב שאומות העולם ישלטו, אבל עם ישראל יישאר לנצח.

לסיום, אם נרצה לקחת את 'חלום יעקב' למישור האישי והפרטי של האדם, הרי החיבור של הסולם בין השמים והארץ בא לומר, שאין ניתוק בין העולם הרוחני לעולם הגשמי וכל אדם בשלבים הראשונים של חייו נמצא בעיקר בארציות ולאט לאט הוא מתעלה ברוחניות ומחבר שמים וארץ. כדרכנו נאמר, שחלום זה המחבר שמים וארץ בא לומר ליעקב, שתורת ישראל ודרכו של עם ישראל הוא להוריד שמים לארץ, כמאמרו הידוע של הרבי מקוצק – "אנשי קודש תהיו לי! כי מלאכים קדושים יש לי בשמים".

נתפלל שנזכה לחלום על דברים גדולים ואם גם אין בהם משהו נבואי , תקווה ותפילה יש בהם. בזה נתחבר לכל ההיסטוריה היהודית שידעה לחלום  ולבסוף זכתה והגשימה את חלומה "בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים" .

שבת שלום וחלומות טובים לכל בית הישיבה