בית העלמין בוארשה
מקום בו יש 200,000 מצבות ועוד 100,000 בקברי אחים.
מקום המספר את הקהילה היהודית לדורותיה שהייתה שם מאות בשנים.
נחשפנו למצבות שונות המספרות אם אתה רב כנן או לוי לפי צורת הסיתות באבן. אם נקברה כאן אישה צדיקה או יחד עם אחותה או שמא בחור שנגדע בדמי ימיו.
הגענו לקברו של אדם צ'ורנייקוב שהיה הדמות המקשרת בין הגרמנים ליהודיפ בגטו. היה גדל מימדים ויכל להעביר כסף ויהודים מכאן לשם.
לבסוף שראה שבעיקר שולח יהודים למות התאבד בשתותו רעל.
המשכנו לקברו של בנו של האדמו"ר מפיאסצנה ואימו(האדמו"ר) נרצח במיידנק ב"חג הקציר"
שמענו על הרב קרליבך שפגש יהודי "הגיבן הקדוש"
משם מפיאסצנה וכך סיפר:
לפני כמה שנים, ברחוב הירקון בתל אביב, ראיתי יהודי זקן מנקה את הרחוב
פניו היו יפות אך גופו שבור לגמרי, השכינה היתה נסוכה לו על הפנים
ניגשתי אליו ואמרתי לו, "שלום עליכם!" ענה לי במבטא פולני: "עלייכם שלום"
שאלתי אותו ביידיש מַיין זִיסע יִיד, יהודי יקר, "התאמר לי, מאיפה אתה?"
מפִּיאַסֶצ'נָה, הוא ענה היתה זו פצצה בתוך לבי, פעם ראשונה שאני פוגש ניצול משם
"האם פעם אחת ראית את רבי קלונימוס קלמן?" שאלתי השיב: "ודאי! אצלו למדתי כל ילדותי
בגיל אחת עשרה הגעתי לאושויץ חשבו שאני בן שבע עשרה שלחו אותי למחנה עבודה
אין לי אף אחד, אני לבד בעולם", המשיך לטאטא את הרחוב
"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש הקול עוד מדבר
"הדבר הכי גדול הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"
אמרתי לו "ידידי, אני חסיד של רבי קלמן אולי תואיל לומר לי משהו בשמו"
הוא הביט בי ואמר "אחרי המחנות אתה באמת חושב שאנחנו עוד זוכרים?
ואיך אוכל לתאר לך את קבלת השבת? רקדנו סביב הרבי, כל הילדים
אך דבר אחד אני זוכר שאמר לנו שוב ושוב ולא אשכח כל החיים"
"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש לוחש לי ואומר
"הדבר הכי גדול הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר"
"הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר"
"במחנה, כשהבנתי שכל המשפחה שלי הלכה, קמתי בלילה ורציתי לשים לחיי סוף
אז שמעתי את קולו של הרבי בתוך אזני 'קינדֶערלַאך זכרו לעשות טובה למישהו אחר'
אתה יודע כמה טובות אפשר לעשות בלילה באושויץ? סביבך על הרצפה אנשים שבורים
כל הלילה ישבתי, הקשבתי, עודדתי, ונחמתי נשארתי בחיים"
"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש לוחש לי ואומר
"הדבר הכי גדול הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר"
המשכנו לקברי הנציב מוולאז'ין ורבי חיים מבריסק למדנו קצת מתורתם ושוחחנו על אהבת תורה.
המשכנו למקום המסתור של אברהם כרמי.ילד קטן בוארשה שמתחת למצבות מוצא מקום מסתור וכך שורד את השואה.
המשכנו לקבר האחים.נשאנו תפילת א-ל מלא רחמים וקדיש.
טרבלינקה
אם עד עכשיו ניסו המדריכים להעביר לנו את השואה דרך הסיפורים הקטנים עכשיו נעצרנו קמעא ועסקנו במספרים הגדולים.
870,000 יהודים נרצחו במקום הנורט הזה לחא סלקציה וללא מחנה עבודה.
ואלו שעבדו ועזרו לתפעל את המכונה הנוראית נהרגו והוחלפו כל חודש.
מדברים על 70 אנשים סכה"כ ששרדו את טרבלינקה.
שמענו על הניגון של מודז'יץ של המילים "אני מאמין" שהולחן ברכבת לטרבלינקה בעזרת המקצב של שיקשוק גלגלי הרכבות.
המלחין עזריאל דוד פסיג הבטיח למי שיקפוץ מהרכבת ויביא את הניגון לרבי הוא מוכן לתת לו את חצי העולם הבא שלו.
אחד האנשים קפץ.הגיע לרבי.סיפר על הרכבות.והניגון. אמר לו האדמו"ר ממודזי'ץ *זה הניגון שיהודים נסעו איתו לטרבלינקה זה הניגון שיהודים עלו איתו השמיימה וזה הניגון איתו נקבל את פני משיח צדקנו*
טלפון מארץ הקודש
יצרנו קשר עם ראש הישיבה הקודם הרב משה צבי וקסלר שליט"א חיברנו לרשמקול ובקשנו לשמוע כמה מילים מראייתו כדור שני לשואה.
הרב וקסלר אמר שהפסוק המסמל ביותר את השואה הוא " אש תמיד תוקד על המזמח לא תכבה "למרות כל ההקרבה ומסירות הנפש עם ישראל חי. אמר לתלמידים שהם יחזרו אחרת לארץ. התלמידים ממש התרגשו ובקשנו מהרב שיצעק לנו מארץ ישראל ג' פעמים "עם ישראל חי" ואנחנו נצעק בקול אחריו.היה חזק.
לפתע הופיע ראש הישיבה על מדי צה"ל עם כומתה(חומה) לראשו. התקבצו התלמידים ופתח בנאום על כך שאנו ממשיכי דרכם של הפרטיזנים ושל לוחמי מרד גטו וארשה. כננס על גבי ענק אנו ממשיכים את רוחם ומביאים אותה במלוא העוצמה עד לגאולה שלמה!!
שרנו התקוה בהצדעה!
המדריך קרא את חזון העצמות היבשות
"וַיֹּאמֶר אֵלַי: בֶּן אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, הִנֵּה אֹמְרִים 'יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ *וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ,* נִגְזַרְנוּ לָנוּ'. לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי, *וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל* . וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'…"
הורים יקרים!
נהננו מאוד מבניכם!
תחושה שאנו ואתם פעלנו את פעולת העברת מקל זכרון השואה.
תם ולא נשלם
אוהבים
צוות המסע
הרב יעקב הרב דביר והרב אביחי.
