מיידנק
רבו המחלוקות ומתווספים המחקרים כמה נהרגו במקום הנורא הזה.
אם נאמר מספרים גדולים והזויים לא יאמינו לנו, יכחישו את השואה. המחקרים העדכניים מעידים על 200,000 שזה כבר לא נחשב סתם מלחמה…אלא הרג עם.
ואם נמצא כמה בורות ירי והרוגים שם או משרפה וחצי קטנה יאמרו טוב מה אתה רוצה זו מלחמה ולא היה מה לעשות עם הגופות. אך שאתה מוצא 5 תאי משרפות והר אפר ענק זה לא סתם…זה רצח עם!
ראינו את הבית של מפקד המחנה שהיה צמוד והיו שם צעצועים לילדיו. ושמענו על אשתו המרשעת שהייתה בוחרת עור לאהיל לפי צבעי העור שראתה בבני אדם ובקשה להפשיט עור זה.
מקום ענק רחב ידיים, מלא דשא עם הרבה כפלי קרקע המעידים על בורות רבים בהם נטמנו בני אדם.
ונכנסנו בחרדת קודש לחדר ההפשטה ועיטרנו עצמנו בטלית ותפילין.תפילין המסמלים את קידוש השם ואת מסירות הנפש של היהודים במהלך הדורות…המשכנו לחדר הרחצה והמקלחות מעל ראשנו…ואז נכנסנו ל"קודש הקודשים" מקום בו עלו השמיימה מאות אלפי נשמות יהודים, ראינו את צבעי הגז המעידים וזועקים מן הקירות…ירוק,כחול,היה ניתן להבחין בצפורנים השורטות את הקיר בשניות האחרונות אך בעיקר עמדנו בדממה שכן בשעות אלו אין כמו "קול דממה דקה" הרב דביר אטרה דיבר וזעק מקירות ליבו על מסירות הנפש של יהודי ומה יש לו בעולמו אם לא למסור את הנפש על משהו ולהבין שיש ערך לחיים ויש ערכים שהם מעל החיים.
ראש הישיבה דיבר על נשמת ישראל שהם ואנו חלק ממנה. שרשרת הדורות המתחילה באברהם יצחק ויעקב ממשיכה לדוד המלך בית ראשון ושני ואותה נשמת ישראל של אותם קדושים הרי היא מאותה נשמה וגם אנו שייכים לנשמה זו.
זעקנו "שמע ישראל ה' אלוקנו ה' אחד" ויצאנו מכונסים ומטולטלים היטב מן החוויה.
עיבדנו את שראינו במעגל ממש ביציאה והמשכנו לצריפי הנעלים.
לאחר צעידה של קילומטר ברחבי המחנה ליד גדרות התיל הגענו לקרימטוריום שהארובה עוד מתנשאת שם לגובה. גם שם נחרדנו רבות.
ספרנו לתלמידים כי הנה מולנו פאר היצירה השכלית שנבנתה לאחר מחקר רב שנים כיצד להשמיד בן אדם בדרך הכי מהירה יעלה ולשרוף ולהעלים. וסיפרנו על סבא ניצול שואה המספר לנכדו טרם כניסתו לכיתה א':" נכדי היקר דע לך שאתה הולך ללמוד קרוא וכתוב מתמטיקה פיזיקה כימיה וביולוגיה אך החשוב מכל זה ללמוד ערכים.אני ראיתי מה קרה שלמדו את הכל ולא למדו ערכים…"
ערכנו טקס מרגש בליווי ארי החצוצרן שהצלייח להוציא קולות בקור של -2 מעלות.
קבלת שבת
החשנו צעדנו למלון להזדרז להכנות לשבת
את התפילה ערכנו בישיבת חכמי לובלין יחד עם 2 ישיבות ו2 אולפנות. התפילה הגיעה למדרגות גבוהות של שמחה וריקודים סוערים. כבוד גדול לציונות הדתית!!
חזרנו ברגל למלון וסעדנו את סעודת השבת מלווה בשירה ודברי תורה
לאחר הארוחה התכנסנו לעונג שבת עם פיצוחים שהבאנו מהארץ והרב אטרה לימד את ניגון החוזה מלובלין ושרנו לכבודה של שבת שירה.
הרב אביחי פריד(שליווה את 2 תלמידי התקשורת שאנו כ"כ גאים בהם ובמשפחותיהם שבניהם יצאו למסע והוסיפו לנו כה רבות. אביחי אף עזר רבות כל השבוע להצלחת המסע!!!) סיפר על ההתלבטויות בחייו וכיצד יצא ממשברים בחיים ועל כוחה של חבורה-היה מרתק!
ביום השבת…
התפללנו שחרית במלון, אכלנו סעודה קלה ויצאנו לאתרים בעיר.
ישיבת חכמי לובלין
שמענו על מבחני הכניסה לישיבה שכללו ידע במסכתות שלמות כולל נושאים הקשורים לבית המקדש, על סדר היום התובעני.
ראש הישיבה לימד את השיר "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי" עם הסיפור שמאחורי השיר.
שמענו על הרב מאיר שפירא מייסד הישיבה ומייסד הדף היומי הרב אטרה סיפר על סבו שהיה במחזור הראשון של לומדי הדף היומי וסיפרנו על חלומו של הרב שפירא שכל יהודי העולם ילמד את אותו הדף בכל יום…וכמה טוב שאף אחד לא גנז לו את חלומו.
המדריך היקר ערך סדנה קצרה בה כל תלמיד שיתף מה החלום שלו בחיים? אחד אמר להקים ארגון חסד השני ארגון המספק לנוער חוויות רוחניות בחמישי בערב במקום שיצאו למועדונים השלישי חולם על הרבה ילדים(כבר בכיתה יא…) והרביעי רוצה להקים פרוייקט שכל יהודי יוכל ללמוד חברותא בכל שעה בכל מקום שנמצא בעולם…חולמים גדולים הבנים שלכם!!
הרב נריה אמר :
"גדולים-החולמים חלומות גדולים
והופכים חלומות למציאות .
גדולים- העוסקים במעשים קטנים
והופכים את המעשים לגדולים .
אבל …
הקטנים החולמים על גדולות ואינם עוסקים
בקטנות ,אין להם עולם .
שכן.. החלומות ,נשארים בחלומם .
הקטנים בקטנותם
והעולם תהו ובהו"
ארמון מלך פולין
חלפנו לידו והספקנו לשמוע על יחסים מורכבים של מאות שנים שידעו עליות ומורדות בין היהודים לממשל בפולין והגענו לרובע היהודי שהגרמנים קצרו שם בבת אחת 10,000 איש אך הפולנים עדים משמרים את שער הכניסה לשכונה כ"שער היהודים" ובקצה הרחוב אף ראינו מנורה הדולקת תמיד המשמשת כנר זכרון תמידי ליהודים שנטבחו שם.
התאטרון
נכנסנו לתאטרון ייחודי בו פולנים מעלים הצגות המספרות על היהודים שגרו שם טרום השואה מתוך כוונה לשמר משהו אוטנתי שהיה טרום המלחמה בים היהודים והפולנים.
שוחחנו עם מנהלת התאטרון היהודיה אך יותר מרתק היה לשמוע לשוחח(באנגלית) עם הפולני שהקים תאטרון זה מתוך רצון לתקן את העולם ולגרום לשיח וחיבורים ושלום.
התלמידים והצוות נפעמנו מהרצון החיובי לפעול בכל דרך לתקן את העולם…הוא מצידו שר לנו בעברית "אני ואתה נתקן את העולם" ולימד אותנו בפולנית "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל"
חזרנו ברגל למלון וסעדנו סעודה שלישי.
ובצאת השבת
ערכנו הבדלה בשירה ודיבוק חברים
כיתה יב ערכה מעגל עין טובה בהמשך לביקור בקבר רבי אלימלך מליז'נסק בו כל תלמיד מדבר טוב על חברו היושב מולו. נאמרו דברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב.
כיתה יא ערכה שיח פתוח עם ראש הישיבה על " היכן היה אלוקים בשואה"
אנו מאמינים כי יש לפתוח שאלות אלו לשוחח בפתיחות ולו בשביל שתלמיד יסיים כיתה יב ויאמר לנו כי טאטאנו שאלות קשות מתחת לשטיח.נאמרו דברים מקסימים מצד התלמידים ואך התווכחנו מעט את זה פתח פתח גדול.
ראש הישיבה הביא את דברי הרב לאו ניצול שואה בעצמו כי השאלה שלו אחר השואה היא לא היכן היה אלוקים בשואה אלא היכן היה האדם בשואה?
הבנו כולנו כי יש קשר ישיר בין השואה להקמת המדינה ובעולמנו "ישנם דברים נסתרים לא נבין לא נדע" מחשבות אלוקיות הגדולות מעלינו.
לסיום הערב ערכנו יחידת *סיכום מסע* בו כל תלמיד היה צריך לבטע את מה המסע נתן לו או נגע בו או מה הוא לוקח ולהביע זאת דרך ציור.
הבאנו מהארץ בלוק ציור וצבעי פחם ותתפלאו…הם יודעים לצייר ולהביע.
כל תלמיד בתורו הראה את ציורו ודיבר את דיבורו.היה חזק מאוד מרגש מאוד ומרומם.
מחר נבקר בבית העלמין בוארשה ובטרבלינקה
שבוע טוב
הרב יעקב
לחצו כאן להמשך קריאה "יומן מסע – יום אחרון"
